משפט תעבורה: נהיגה תחת השפעת אלכוהול וסירוב לבדיקת ינשוף

Print this page
Email this to someoneTweet about this on TwitterShare on Facebook

עו"ד דרור כהנוביץ' בטור חדש על עבירות נהיגה חוזרות, נהיגה תחת השפעת אלכוהול, וחוסר בראיות

נהיגה בהשפעת אלכוהול

מאת: עו”ד דרור כהנוביץ’

באחד הימים התקשר למשרדנו ו’ וביקש לקבוע פגישה. ו’ הופנה אלינו על ידי לקוח ותיק שלנו. הוא הגיע לפגישה עם כתב אישום וסיפור מוזר. הוא סיפר שנסע עם חבר לבת ים, שם הם ישבו בפאב ושתו. לאחר מכן הם נסעו הביתה, כשהחבר נוהג ברכב של ו’. הם הגיעו לצומת בראשון לציון, ושם התעורר בינהם ויכוח, שבסופו החבר עזב את הרכב באמצע הצומת, ו’ נשאר ברכב ונרדם.

בשלב מסוים הגיעו שוטרים למקום, שהוזעקו על ידי אזרחים שדיווחו על אדם שנראה מת ברכב. השוטרים הגיעו למקום, מצאו את הרכב מונע, ואת ו’ יושב במושב הנהג ישן כשראשו נשען על הגה המכונית. השוטרים דפקו על החלון, העירו את ו’ והריחו ריח חריף של אלכוהול מפיו. ו’ התבקש לתת דגימת אויר לגילוי אלכוהול אבל סירב בטענה שהוא לא נהג ברכב. ו’ סיפר לשוטרים שאדם אחר נהג ברכב והשאיר אותו בצומת אבל השוטרים לא האמינו לו. כנגד ו’ הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות וסירוב להיבדק בבדיקת שכרות.

על פי החוק, שוטר רשאי לדרוש מכל נהג לתת דגימת אויר נשוף לאיתור אלכוהול במכשיר ה”ינשוף”. בדיקת ינשוף, בניגוד לבדיקת דם, לא מחייבת חשד שהנהג שיכור ואפשר לבצע אותה אקראית. אדם שמסרב לתת דגימת אויר לאיתור אלכוהול במכשיר הינשוף או מכשיל את הבדיקה יחשב כמי שנהג בשכרות.

המטרה של המחוקק היתה למנוע מצבים בהם נהגים שיכורים יסרבו לבדיקת שכרות או יכשילו את בדיקת הנשיפה כדי למנוע גילוי של כמות האלכוהול. בתי המשפט מתייחסים בחומרה למצב של סירוב להיבדק בבדיקת שכרות ומתייחסים לנהג כזה כמי שניסה להסתיר את כמות האלכוהול הגבוהה בגופו כדי להימנע מעונש. פקודת התעבורה קובעת עונש פסילת רשיון לתקופה שלא תפחת מ-24 חודשים על עבירת נהיגה בשכרות, ובמקרה של סירוב להיבדק או הכשלה של הינשוף, בתי המשפט נוטים לגזור עונש גבוה יותר מ-24 חודשים.

בדקנו את חומר החקירה ומצאנו שיש בעיות ראייתיות קשות בחומר החקירה. ההלכה המשפטית לגבי סירוב להיבדק בבדיקת שכרות היא, שהשוטרים חייבים להסביר לנהג את המשמעות המשפטית של הסירוב שלו, ואז להחתים אותו שהוא מסרב להיבדק. השוטרים שעצרו את ו’ לא תיעדו באופן מדויק את הפעולות שלהם ולא היה מקום שבו הם כתבו שהסבירו לו את המשמעות המשפטית. בנוסף, איש לא ראה את ו’ נוהג ברכב. בבית המשפט כפרנו באשמה בשמו של ו’, טענו שהוא לא נהג ברכב ואין תוקף לסירוב שלו מבלי שהוסברה לו המשמעות המשפטית. המשפט נקבע לדיון הוכחות כמה חודשים לאחר מכן.

בדיקת ינשוף

כחודשיים לאחר שנפגשנו בבית המשפט הגיע ו’ למשרדנו על מנת לדון בתיק ולהתכונן לדיון ההוכחות. במהלך הפגישה הוא שלף טופס שחרור בערבות מתחנת המשטרה. מה זה? שאלנו. הוא הסביר שלפני כמה ימים עשה תאונה עם הרכב ועצרו אותו. אבל אתה בפסילה, איך נהגת? ו’ התחיל לספר שהוא לא נוהג ברכב שלו כי הוא פסול עד תום ההליכים, ולכן נתן לחבר לנהוג ברכב, הם יצאו לחוף הים בבת ים עם חברות, שתו שם ובדרך חזרה נהג ברכב שלו אדם אחר שהוא לא הכיר. ו’ סיפר שהוא ישן במושב האחורי. הנהג איבד שליטה על הרכב בחולון והתנגש בעץ ואז ברח מהרכב.

שוטרים שהגיעו למקום מצאו את ו’ יושב ליד הרכב כשחתך מעטר את מצחו. נוסע נוסף שישב ליד הנהג היה לכוד ברכב והכבאים נאלצו לנסר את הרכב כדי לחלצו. השוטרים בדקו את פרטיו של ו’ במסוף ומצאו שהוא בפסילה, לקחו אותו לבית החולים, שם נערכה לו בדיקת דם ונמצא ריכוז גבוה של אלכוהול בדם בשילוב עם שרידי סם מסוג קוקאין.

השוטרים לא האמינו לסיפור של ו’ על אותו נהג מסתורי שעזב את המקום ועצרו אותו. כנגד ו’ הוגש כתב אישום נוסף בגין נהיגה בשכרות, נהיגה בפסילה, סטיה מנתיב, נהיגה בקלות ראש וגרימת תאונת דרכים שבה נחבלו אנשים חבלה של ממש.

מי זה החבר שנהג ברכב? אם תיתן את שמו למשטרה התיק נגדך יכול להיסגר, שאלנו אותו. אני לא יודע, לא מכיר אותו, הוא השיב. היה נראה שו’ מנסה לחפות על מישהו או שהוא חושש ממנו ולכן לא מוסר את שמו. בדיקת של חומר החקירה העלתה שיתכן שו’ דובר אמת – ו’ נחתך במצחו כתוצאה מהתאונה, ועל כרית האויר של הנהג לא נמצאו סימני דם, בעוד שעל המושב האחורי נמצאו סימני דם. מיותר לציין כי המשטרה לא טרחה לפרק את כרית האויר ולבדוק אותה במעבדות הזיהוי הפלילי לקיומו של DNA של אדם אחר, או לבדוק טביעות אצבעות על הגה המכונית. דברים אלה נחשבים מחדלי חקירה, ויכולים, במקרים מסוימים, להביא לזיכויו של הנאשם.

בסופו של יום, לאחר שני כתבי אישום חמורים ולאחר שו’ היה כבר פסול למעלה מ-10 חודשים, והיה בסכנה להישלח לכלא, ו’ העדיף להגיע להסדר טיעון עם התביעה בשני התיקים להודות בנהיגה בשכרות ובגרימת התאונה למסור את שמו של מי שנהג ברכב לטענתו. ו’ נשלח ל-6 חודשי עבודות שירות ונגזר עליו עונש פסילת רשיון נהיגה לתקופה של ארבע שנים.

דרור כהנוביץ’ הוא עו”ד העוסק בדיני תעבורה במשרד עורכי דין לאה גולדמן, חובב רכב וכותב בבלוג “אב במשרה מלאה“.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו”ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

follow and like
fb-share-icon0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

eighteen + 16 =