מי צריך אוטו? נופש תל אביבי – סקירה על מלון דה רוטשילד
הרכב בבית, הילד עם סבתא. ניקוי ראש ונפש במלון בוטיק תל אביבי על השדרה האהובה עלי – רוטשילד
פורסם ב: 22.3.2017
נערך ב: 11.7.2019
החודש הוא חודש חגיגי אצלנו במשפחה המורחבת. אני, בן זוגי, האחיין, ושתי סבתות חוגגים יום הולדת. לסבתות קנינו פרחים, לאחיין אני אביא משחקים לסוני פלייסטשן, אני, כבר אסתדר, ונשאר בן זוגי היקר, שתסמיני משבר גיל ה-40 הופיעו כבר שבועות לפני יום ההולדת, באופן הכי קלישאתי.
את זה זר פרחים או ארוחה במסעדה לא יפתרו, צריך פה טיפול שורש – לעשות לילד יום הולדת 40 כמו שצריך, ולנער מעליו את העננה. בקצרה אספר, וגם אמליץ על סופ”ש יום הולדת, כזה שמחולק לערב שישי לחברים, שבת בצהריים עם המשפחה וחמישי או ראשון לשיקולכם – ערב זוגי חגיגי.
מסעדה זה לא מספיק, סרט ב-VIP עברנו את הגיל, מתנה גדולה ויקרה גם על הפרק. כל הדרכים מובילות ללילה זוגי בבית מלון. איזה מלון? התחלתי לשוטט ברחבי הרשת.
אנחנו אמנם זוג נשוי עכשיו, אבל גם אנחנו חיפשנו את עצמנו ברחבי העיר תל אביב, יצאנו לדייטים כושלים, וחזרנו הביתה להזמין TAKE AWAY. הפור נפל – מלון בתל אביב, מרכז תל אביב.
החיפוש ממשיך ואני מתחילה להסגר על אופי בית המלון: בוטיקי, קרוב מרחק הליכה למרכז העיר, למסעדות, רחשי עיר אהובים שאני ובן זוגי נשמח לשמוע שוב (כרגע על תקן משפחה בורגנית מרמת השרון, זוג + פעוט, שהולך לבלות לילה עם סבתא, כשאימא ואבא יחגגו ערב אחד בשקט).
על שדרות רוטשילד גם אני וגם הוא גרנו. ויותר מכך, לפני 10 שנים, בן זוגי גר ברוטשילד 71, אז פעם כבית דירות ברמה גבוהה. הוא שכר דירת 3 חדרים בקומה השלישית, החנה את האופנוע ליטר שלו על השדרה, ואני כנראה עברתי שם לא מעט, הבחנתי באופנוע, והמשכתי בעיסוקיי כרווקה תל אביבית.
מלון בוטיק “דה רוטשילד”, ברחוב רוטשילד 71 בתל אביב. זה המקום שלנו לחגיגות יום ההולדת 40 של אישי היקר. זו הייתה הפתעה, והפתעה טובה מסתבר. כי ברגע שהוא הבין שזה המלון הוא הפך נוסטלגי, ורגוע ושמח. התחלה טובה.
נכנסנו למלון הבוטיק, סלון קבלת האורחים מאד ביתי, מאד חמים. ואני אומרת “סלון”, כי אין בו שום דבר שמזכיר לובי, גדול, מנוכר, עם פקידת קבלה בחולצה מכופתרת. המארח לבבי, חביב מאד, הציע לנו לשתות שתייה חמה או קרה ולנשנש בלאונג’, להשתחרר ולהרגע לפני הצ’ק אין והכניסה לחדר.
לקחתי כמה דקות להתרשם מהתמונות ברחבי הסלון-קבלה, הבנתי שמדובר במבנה הסטורי ששייך למשפחת קריגר, זוג רופאים ידועים. משפחה יהודית אריסטוקרטית, שכמו שמצוין בלוגו של המלון, המבנה שייך למשפחה מ-1934. מדהים.
ההפתעה הגדולה הייתה החדר שהזמנתי לנו – הכי טוב שאפשר לקבל – הסוויטה הנשיאותית.
זה חדר “פנטהאוס” בקומה החמישית מחולק ל-2 קומות, האחת קומת כניסה מצומצמת למדי ( שירותים והול כניסה עם מראה גדולה), ומדרגות שמובילות אותך למעלה לחדר עצמו. העיניים שלו נפתחו והוא נראה מואר למדי כשכל החדר נפרס לפנינו.
היינו אמנם במלון, אבל הרגשנו בבית. בבית התל אביבי שתמיד חלמנו עליו. יש מטבח מאובזר ומודרני, וסלון עם ספה 3 מקומות גדולה ומזמינה, ושולחן אוכל מאד מיוחד, כמו כל הריהוט בחדר ובמלון, רהיטים של חברת “קסטיאל”. העיצוב בשורה אחת הוא על טהרת העץ החום הביתי והחמים בשילוב לבן מודרני ומאיר פנים.
יש מטבח אמרנו וסלון, ויש גם חדר שינה שמזמין מאד לקפוץ על המיטה ואחרי זה להיכנס אליה ולהתכרבל. ישנה מקלחת ושירותים נוחים ונאים, ו-3 מרפסות סביב החדר. בחרנו בגדולה ומפנקת ביותר, ושם שהינו בערב ובבוקר שלמחרת, בישיבה על כיסאות הגינה, עם הקפה והסיגריה.
עם סוויטה-בית שכזה, היה לנו קשה להחליט אם יוצאים מהחדר ומסתובבים בשדרה האהובה עלינו, אוכלים איפשהו וחוזרים, או לקנות מצרכים בטיב טעם ליד ולחזור לבשל בחדר. אחרי שעתיים החלטנו לצאת.
ישבנו לאכול סלט וטוסט בקיוסק המצוין בצומת ברחוב מזא”ה, המשכנו לשוק האוכל החדש בפינת אלנבי – רוטשילד, מזכיר מאד את שרונה מרקט, רק בקטן. שקלנו לדחוף סושי בכוח, כי יש כמה על השדרה, ולא הרבה זמן אח”כ כבר היינו בסוויטה הנשיאותית, לבושים באאוטפיט בייתי נוח, ובוחרים לנו איזה סרט מעוטר פרסים לראות ב.YES VOD- (נאום המלך, מומלץ).
היה קשה מאד לקום בבוקר, מבעד לחלונות הציצו קרני שמש נעימות. קיבל אותנו בוקר חורפי אך שמשי, שהתאים לאווירה הביתית והחמימה בול. כמובן שלא ויתרנו על זמן איכות במרפסת הגדולה, אח”כ מקלחת חמה, מפתחים תאבון בריא לארוחת הבוקר שמחכה לנו בבית קפה מסעדה “קנטינה”, בחזית בית המלון.
הוצעו לנו שני סוגים של ארוחות בוקר, שקשוקה או חביתות, כל אחד בחר סוג אחר, והשולחן החל להתמלא במיני מאזטים (סלטים קטנים), קפה, שתייה קלה, לחמים וגבינות. השירות היה מהיר וטוב, האוכל היה טעים ומשביע, והשגרה התדפקה על דלתינו, לחזור לעבודה היום יומית, ולעיסוקים שלנו.
מיהרנו לסוויטה האהובה שלנו, שנינו הסכמנו שהיינו יכולים לשהות בה עוד כמה ימים בשמחה גדולה. התארגנו, התלבשנו, הסתובבנו בין החדרים להיפרד יפה, ויצאנו להשקת רכב חדש לא רחוק משם, במתחם אירועים על מנחם בגין.
היה קצר, אבל היה טוב, טוב מזוקק, בדיוק כמו שהיינו צריכים. לילה בלי הילד האהוב, זמן להחליט מה אנחנו רוצים לעשות, לטייל בכיף, לאכול ולדבר. זו הייתה חגיגת יום הולדת מושלמת. שבוע אחרי, טרודים, ועייפים בסוף יום, נזכרנו ונאנחנו “איפה היינו לפני שבוע, הא?
החדרים
שירותי המלון
קצת היסטוריה
0
יוווו נשמע טוב כל כך
כתבת יפה מלכה♡
אוהבת את הכתיבה שלך. העברת תחושה מדויקת