אדם עושה את אמריקה – פרויקט קאדילק: איך הכל התחיל?

האמת, לא ביקשתי הרבה, הדרישות היו ברורות, מספיק כוחות סוס ומומנט, בשביל לבלות כמה שפחות (או יותר, תלוי איך מסתכלים על זה) בנתיב השמאלי, רכב גדול כדי להרגיש פחות את הבעיטות או הברכיים של הגמדים, פינוק עד כמה שאפשר (כסאות נוחים, התאמה חשמלית, עור?) והפרט החשוב ביותר – מחיר. זו לא חוכמה לקנות רכב חדש, לא כל אחד מאיתנו יכול להרשות זאת לעצמו, במיוחד כרכב שני או שלישי במשפחה. נתתי לעצמי תקציב של 35 אלף שקלים והלכתי לחפש, מה אפשר לקבל במחיר הזה ביד 2 או בפייסבוק.

אגב, אני חייב לכם וידוי, הפעם הראשונה שלי הייתה בגיל 24, היא הייתה אמריקאית… ילדה רעה מבית טוב. למי שלא הבין, רק כדי להחזיר את מה שעוד נשאר מהגבריות שלי, אציין שבגיל 24 כבר פחדתי שיום אחד ידפוק בדלת ילד בן 7, ויקרא לי ״אבא!״.
אבל היא באמת הייתה אמריקאית, בצבע בורדו (dark metallic cherry) האחרונה לבית אולדסמוביל. כל אלוהי המוטוריקה התערבו וביום בהיר אחד ראיתי אותה, בשנת 2006, כשהיא בת 4 עם 90 אלף קילומטרים על השעון, בודדה בצד, במגרש טריידאין, מחכה לי שאגאל אותה מבדידותה.

גאלתיה. היא הייתה הרכב הראשון שלי, לא כזה שאתה מבקש מההורים, מקבל מהעבודה או מהיחצ״נית לשלושה ימי כתבה, היא הייתה הרכב הראשון האמיתי שלי, זו שבילתה איתי 150,000 ק״מ, עד שהחלטתי לעשות איתה את שיחת יחסנו לאן וילד, קצת אחרי צבא, רכש אותה ממני, כשהעיניים שלו בכלל פזלו על מערכת ה-Alpine דאבל דין שהתקנתי בה, כמה שנים קודם.