אופל אדם נסיעת מבחן

 


אף על פי שאני חובבת מכוניות מעט יותר מרשימות, היו שתיים שברגע הראשון שתמונת ההשקה שלהן הופיעה מולי, עוד הרבה לפני שנחתו בארץ, סימנתי אותן בראש וחיכיתי להן בציפייה גדולה: האחת פיג’ו 208GTI והשנייה אופל אדם. לפיג’ו חיכיתי למעלה משנה, וידיעות על האדם הקטנה והמרשימה הופיעו לפני יותר משנתיים. תודה לאל, גלגלי היבוא עבדו והביאו אותה עד הלום.

אני עם המפתחות ביד, ללא ספק, העיצוב הצעיר חל גם עליהם. המכונית הקטנה צבועה תכלת שמיים מטאליים, תחומה בפלסטיק שחור, עגלגלה מאחור, מעוררת תיאבון. בוא נראה מה היא מחביאה בחובה.


אני בתא הנהג, אחרי ההתלהבות הראשונית נרשמה הצטננות, בעיה קטנה בכיוון מושב הנהג. היציאה לדרך מתעכבת, ואני, בכדי לזכות בתמונה פנורמית ומלאה מהשמשה הקדמית, מרימה את המושב מעלה מעלה כמה שאפשר ומתנגשת עם הברכיים בגוף-בסיס ההגה. זה לא מה שישבור אותי, הפשרה הייתה לכוון את ההגה הכי גבוה, אפילו שזו לא הזווית האופטימלית.

המראה שלה פנימה לא פחות שובה ומרענן מבחוץ, הדשבורד הכהה מעוטר בפלסטיק תכלכל, שאמנם מרגיש חלול ולא הכי איכותי, אך יוצר תא נהג מאיר עיניים וצבעוני. יש שני שעונים גדולים ויפים בלוח המחוונים, ומסך מולטימדיה נאה ובולט במרכז הקונסולה וכניסת USB. מערכת השמע התגלתה כמצוינת, ומשלימה חבילת אבזור צעירה ואטרקטיבית, יחד עם הריפודים הנאים והכהים.

עוד בענייני מרווח ומקום, לאדם שתי דלתות גדולות מהן כל יושבי הרכב נכנסים. מאחור יש מקום ישיבה לנוסע בוגר, ומספיק מקום לרגליים לאדם הממוצע, רק קצת מרגיש חנוק, כך שבנסיעות ארוכות לא הייתי ממליצה להסיע אנשים בוגרים מאחור. האדם לחלוטין רכב ליחיד או זוג +כלב.

יצאתי לדרך
אופל אדם החמודה, והמעוצבת, שולקת מבטים סקרניים מכל עבר. זה לא שאין כלי רכב מסקרנים כמותה, אבל מרגיש כאילו העוברים והשבים מבינים שמדובר ברכב חדש בשכונה.
בלחיצת גז ראשונה נראה שיש פה פרטנרית טובה ועצבנית, שתשתף פעולה בלחיצות דוושה קטנות. המנוע – 1.4 ליטר (85 כ”ס), מאיץ נהדר, עד שכמעט הייתי בטוחה שמחובר אליו מגדש טורבו. האדם יוצאת מהמקום מהר ומרגישה זריזה. משמח מאד.  אני עדיין בתוך העיר, מתג הסטארט אנד סטופ דולק, רק שהפעם זה לא מציק או מורגש, בכל עצירה ברמזור המנוע דומם ומותנע בשקט וללא רעידות (שאפיינו מתחרה מוכרת בקטגוריה).

מחוץ לעיר, המנוע חזק מספיק כדי לטפס בקמ”ש ולא לאבד יציבות או שההגה יתחיל לרעוד. ב-110 קמ”ש שעון הסל”ד מראה 3000, 1000 סיבובי מנוע יותר, המנוע שואג ומשמיע צלילי מאמץ.

  
 תיבת ההילוכים הידנית טובה ו”גמישה” – עולה עד להילוך החמישי ובו אופל אדם מאיצה עד למהירות מרשימה. לחלופין בהילוכים נמוכים – שני ושלישי, תוכלו להאט כמעט עד עצירה, ולא תחושו ברעידות או שנייה לפני כיבוי המנוע. ההילוכים קצרים גם בטווח הסל”ד וגם פיזית בהעברתם: נגיעה קלה ולא מתאמצת וההילוך נכנס ומאיץ נכון ובאופן שוטף ונעים. דבר נוסף, בשל יחסי ההעברה הקצרים, כשתורידו את הרגל מהגז הרכב יאט את עצמו ולא ישייט בכביש מישורי, כפי שבטח תצפו. לתיבה חובר הגה טוב, ומשתף פעולה, גם אם לעתים הרגיש מעט מנותק ו’קל’ בנסיעה.

באשר למתלים, אפשר לחוש בדרך את פעולת הקפיצים. הם עובדים במרץ, ומשככים היטב את תוואי הדרך.
מאידך, ואולי אחד החסרונות הבודדים של האדם – ישנם מספר רעשים שמלווים אותך בדרך, בעיקר במהירות גבוהה – רעשי כביש, רעשי מנוע, רעשי רוח. את רעשי המנוע והרוח תשמעו בקמ”ש של כביש מהיר, ואת רעשי הכביש תשמעו גם קצת לפני. שוב. אלה רעשים שבטח נתקלתם בהם במכוניות מיני וסופרמיני רבות, לא שובר שוויון, ולא מוריד את אטרקטיביות העסקה.

בשביל רכב מיני שמיועד בכלל לעיר, במחיר של קצת פחות מ-100 אלף שקלים חדשים (98,990), הרגשתי שאני נוהגת באוטו “שלם” ו”בוגר” ולא צעצוע. בקטגוריה הזו, זה לא נפוץ במחוזותינו. יש כאן חבילה שלמה טובה, ולדעתי, מדובר בבשורה. חבל שתיבת ההילוכים של האופל OPC (המבחן בקרוב..), לא נעימה וכיפית לנהיגה כמו זו של האדם. ה-OPC יכלה להיות מושלמת.

דרגת זיהום: 4

בחירת צבעים: צהוב, לבן, תכלת, אפור, חום, ירקרק, שחור ובורדו.

המבחן מאתר אוטו

 

Print this pageEmail this to someoneShare on Google+0Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn0Share on Facebook0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.