בדרך לאילת עוצרים? רנו קליאו


הפעם החלטתי ללכת על אתגר. מתוך כל הקטגוריות, כל הספורטיביות, כל המפנקות שיש, בחרתי לעשות נסיעת מבחן ברנו קליאו ידנית במסלול קצת ארוך – מתל אביב עד אילת וחזרה פלוס נסיעות תוך עירוניות בדרום ובת”א. סך הכל 750 קילומטר, שלושה אנשים, מזוודה אחת גדולה והרבה תקווה שהסיפור הזה יגמר טוב.
החשש היה בעיקר שהמנוע יתחמם ויביא לעצירות תכופות בדרך, על החששות האחרים אני אשמור לעצמי, אתם לא צריכים לסבול את זה.
אין לי ספק שאתם תוהים על קנקנכם, למה לעזאזל לקחתי רכב סופרמיני עם גיר ידני ומנוע 1.2 סמ”ק לנסיעת מבחן כזו. התשובה – רצון לחדש לכם ושעמום.

יצאתי לדרך, היה לי ברור שאין מקום לאתגר את הרכב יותר מדי, הרגל הייתה רגועה על דוושת הגז, מחוג המהירות לא עזב את ה100 קמ”ש ולא חצה את ה120 קמ”ש בכל הנסיעה הזו. לפני כל עקיפה חשבתי פעמיים, והעיניים שלי לא עזבו את מד חום המנוע.

אז איך זה נגמר אתם שואלים? במילה אחת – הפתעה.
כנסו לקרוא מה תקבלו ב70 אלף ש”ח


Print this pageEmail this to someoneShare on Google+0Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn0Share on Facebook0

4 תגובות

  1. צודק. אבל כשהמנוע נשמע כמו שהוא נשמע, צריך לשים לב לתנודות במד חום המנוע.
    אגב, יש כלי רכב קטנים בעיקר, שחום המנוע אצלם גבוה באופן קבוע ו"נורמלי".
    בקליאו הקטנה הכל פיקס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.