טור: החיפושית הראשונה של אורן והאהבה הגדולה שלו עד היום

 

טור: החיפושית הראשונה של אורן אנצ’ו והאהבה הגדולה שלו עד היום

 

כתב: אורן אנצ’ו

 

לפעמים אני תוהה ביני לבין עצמי, מה אנחנו מחפשים? אנחנו, האנשים הבוגרים

חוץ מכסף, עבודה טובה, בריאות מספקת וחיי משפחה טובים.

מה מכניס לאנשים “דרייב”, את הפאן המיוחד הזה?

חקרתי קצת את הנושא בפייסבוק, בשיחות עם אנשים…

שמתי לב, שיש אנשים מבוגרים שמדברים איתך עם “ברק בעינים”, על איזו גרוטאה או אופנוע 50 סמ”ק שהיה להם שהיו בני 16. או איזה פורד ברנדה שהיה להם אחרי הצבא… וחרשו איתה את כל הארץ.

אצלי הג’וק התחיל מוקדם, בגיל 3, אמא שלי אומרת שידעתי לזהות כל רכב לפי הסמל (לא שהיו יותר מידי, אני יליד 80).

בגיל 16 הוצאתי רישיון ל-50 סמ”ק 

עבדתי משמרות כפולות בתור אורז בקופה בסופר, וקניתי סוזוקי TSX שנגנב אחרי שבועיים…

בעקבות שברון הלב הגדול, אבא שלי הבטיח לי: “תתנהג כמו בן אדם אני אקנה לך אוטו”

(הייתי פרוע בתקופה ההיא – היה קשה בגיל ההתבגרות) “בינתיים תוציא רישיון”.

כל החברים הוציאו רישיון בינתיים, והתחילו להגיע ביום שישי בערב עם המכוניות, היחסית 

חדשות של ההורים.

 

אני מניע ונוסע בשכונה כאילו מינימום מרצדס חדשה. אורן והחיפושית הראשונה

 

עברתי טסט

הגיע יום שישי: אבא אפשר את האוטו? (סופר לנסר 94 GLXI) 

אתה לא נוגע לי באוטו

למה, אבל כולם מקבלים את הרכב מההורים

עזוב לי את האוטו שלי, שבוע הבא נחפש לך משהו

הבטחתי לך שאני אקנה לך…

כל השבוע אני חורש את העיתונים, מצאתי אופל קדט 84 לבנה, אוטו חלום!!

לקחתי את אבא והלכנו לראות את האוטו. נראה טוב, קבענו למחרת בדיקה 

אני בעננים, לא ישנתי כל הלילה. אני ממש זוכר את זה

האוטו יצא עם נזקי תאונה מאחורה, נזילות, רעשים, ומה לא. בקיצור לא לגעת.

נוסעים, אני ואבא בדרך הביתה. אני יושב לידו מדוכא עם דמעות בעיניים.

בגיל הזה הכל נראה הרבה יותר דרמטי…

בצומת הכפר הירוק אנחנו מסתכלים שמאלה ורואים בחורה נחמדה יושבת בחיפושית כתומה עם שלט למכירה. אבא שלי הסתכל עלי ואני עליו

סלחי לי כמה את רוצה על הרכב?

2700 שח ועוד 100 על הרדיו טייפ

מעולם לא אשכח את התשובה שלה

אבא שלי, שהוא איש חריף, עשה תוך דקה חשבון בראש, ואמר לעצמו – “2700 ש”ח מה כבר יכול להיות”?

למחרת בצהריים עשינו העברת בעלות, ויש אוטו!! אני נכנס לחיפושית, מניע, אבא שלי נעצר לידי

אומר לי “סע אחרי אל תפחד” (כל ניסיון הנהיגה שלי הסתכם בחצי שעה נהיגה עם אבא, כן?)

אני מסתכל ונכנס להלם, הדוושות הפוכות, ההגה מפחיד, ולא רואים כלום החוצה

אבא, תביא את האוטו הביתה אתה אני מפחד

בסוף, השארנו את האוטו שלו ונסענו עם החיפושית שנינו

לא אשכח את הנסיעה הזאת לעולם, אני יושב מחייך, אבא שלי נוהג, ואומר לי “תשמע

האוטו נוסע אגדה”.

בבית הסביר לי איך ההילוכים עובדים, עם קלאץ’…

אני מניע ונוסע בשכונה כאילו מינימום מרצדס חדשה 

איך אבא שלי אומר “ומאז נעלמו עקבותיו…”

 

לוחית הרישוי של החיפושית הראשונה. מזכרת מהנעורים

 

את אשתי הכרתי בזמן החיפושית הזו, וזה היה הרכב שלנו להרבה זמן

יציאות לבילוי טיולים ועוד הרבה דברים כייפים ☺

הרבה כלי רכב החלפתי. חלקם היו מיוחדים, ב.מ.וו, אופנועים כבדים, ועוד כל מיני 

את אישתי לא החלפתי היא “יד ראשונה” אצלי. אנחנו מגיל 18 ביחד

לפעמים אני והיא נוסעים בחיפושית לבד, מוזיקה מהניינטיז ברקע, והתלתלים שלה עפים ברוח כמו לפני 20 שנה.

לרבע שעה או 10 דקות, אני מרגיש כמו בן 18 שוב, ואז אני מבין מה מושך אנשים למכוניות שהיו להם כשהיו בני 18…

אין תחליף לנעורים.

 

Print this pageEmail this to someoneShare on Google+0Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn0Share on Facebook0

1 thought on “טור: החיפושית הראשונה של אורן והאהבה הגדולה שלו עד היום

  1. רגע של נוסטלגיה. איזה כייף לראות אותה שוב…החיפושית הכי יפה בעולם!
    ד”ש לבריכה בחגור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.