מבחן דרכים אלפא רומיאו ג’וליה

Print this pageEmail this to someoneShare on Facebook0

מסתבר שאלפא רומיאו לא נחו בשנים האחרונות, מאז הפסקת הייצור (המבורכת, בדיעבד), של רכב המנהלים הקומפקטי והאהוב – אלפא רומיאו 159.


צילום: דביר אברהם

ואלבום תמונות פרטי

עכשיו אנחנו יודעים שאלפא שברו את הראש איך לייצר בוננזה מוטורית, מכונית שתשכיח  את כל מה שהיה לפניה, ותפצה על פרישתה המוקדמת של ה-159, כבר ב-2011, אחרי 7 שנים בלבד. ליצור מכונית שהם עדיין לא עשו, כזו שתטרוף את כל הקלפים ותתן פייט קשה למתחרות, שנחו על זרי הדפנה כמה שנים טובות, כשאלפא לא השיקה אף לא מכונית סלון אחת.

וכך, התקבצה לה חבורה מאד מאד מוכשרת של איטלקים, ורק איטלקים – מהנדסים, מעצבים, וקוסמים שלקחו חלק ביצירת יצירות פאר, כמו פרארי. שילבו כוחות ויצרו אט אט מכונית איטלקית (כמעט) מטמבון לטמבון, התיבה האוטומטית 8 הילוכים לדוגמא, מיוצרת בגרמניה. מכונית שלימים תקרא “ג’וליה”, שם שהוא אייקון תרבותי איטלקי בפני עצמו (רומיאו… וג’וליה, חבר’ה).

ג’וליה קיבלה מנוע חדש שנוצר עבורה במיוחד, עם הנעה אחורית, אחרי שני עשורים שלא ייצרו באלפא מכוניות עם הנעה אחורית בכלל. וג’וליה גם קיבלה פלטפורמה חדשה, שיוצר עבורה, ועוד נראה אותה גם ברכבי אלפא רומיאו נוספים, אחד מהם הוא ה”סטלביו”, קרוסאובר מהמם שהלוואי שנראה כבר השנה.

סוף סוף היא כאן. צילום: דביר אברהם

לא היה קל לברוא את ג’וליה. המעצבים עיצבו, והגישו סקיצות סופיות. תאריכים להשקת הרכב כבר הופרחו לאוויר, עיתונות הרכב כבר הריחו את הג’וליה קרובה, והכינו מהדורות וכותרות, והופ, היצרן הרים שתי רגליים אחוריות והג’וליה חזרה לשולחן העיצוב. היצירה האיטלקית שוב התרחקה מאיתנו, ואני, כמו רבים אחרים, נשכנו שפתיים וחיכינו עוד שנה.

באמצע- 2015 היא נחשפה לראשונה, והדרך שלה ארצה לקחה זמן, לפחות כך זה הרגיש. והנה היא פה, בידיים שלי. ג’וליה לבנה, מרשימה, ברמת אבזור ביניים (גרסת מילאנו לאנץ’). חניתי את ה-159 של לידה, כדי להביט בשתיים ולנסות לבחון אותן מבחוץ, אחת מול השנייה, ולא, אני לא רואה שום דרך להשוות בין השתיים. נכון, שתיהן מכוניות מנהלים, או משפחתיות ספורטיביות מפנקות, והג’וליה כביכול הממשיכה של ה-159, אבל מבחינת העיצוב, וגם האופי, הן שונות מאד, וכל אחת יפה בדרכה.

הג’וליה קלילה, דינאמית, עם לוק מודרני, גרמני משהו (אני מפרגנת. אם כבר להעתיק רעיונות עיצוביים מיצרן אחר, אז מה-הכי טובים – ב.מ.וו). והאלפא 159… מכונית שמרגישה כמו טנק קטן, יושבת על הכביש נמוך וכבד, כאילו הוא שייך לאבא שלה. כריזמטית וסוחפת בשקט בשקט, והריגוש שהיא מעניקה הוא ריגוש אחר לגמרי. אלפא רצתה שינוי של 180 מעלות, והצליח לה.

מצא את ההבדלים. אלפא 159 וג'וליה

מבחוץ, לג’וליה גלגלים עם ג’אנט 18′, תאורת קסנון, עם תאורת יום LED, האגזוז מצופה ניקל, ופס ניקל גם מעטר את קו החלונות. יש גג פנוראמי נפתח, ברכב המבחן וברמת האבזור הגבוהה “ולוצ’ה”, וקליפרים אדומים בגלגלים יש רק ברמת האבזור הגבוהה. שמקפיצים את הלוק שלה אף יותר.

בחיזת תאורת יום לד. צילום: דביר אברהם

בסקירת תא הנהג, מבינים שזו אלפא אחרת, חדשה, מתקדמת, אלגנטית, מושקעת עד הפרטים הקטנים. קיבלתי את רמת האבזור האמצעית, ואין שום תחושת חסר. גלגל ההגה ספורטיבי, ועליו כפתור ההנעה של הרכב, כמחווה לפרארי. המושבים מעוצבים יפהפה, עם ריפודים משולבים עור ובד נעים. חימום מושבים תקבלו ברמת האבזור הגבוהה “ולוצ’ה”, כמו גם חימום גלגל ההגה, דוושות אלומיניום, וכיוון מושב חשמלי.

בלוח המחוונים מסך 3.5 אינץ צבעוני, מחשב מידע מתקדם, ובמרכז מערכת שמע “אלפא קונקט”, 8 רמקולים, מסך 6.5 אינץ’, חיבור לBT, שליטה מגלגל ההגה, ובקר שליטה ראשי על כל המערכות ברכב, שנמצא ליד מוט ההילוכים, בתנוחה נוחה לשליטה. המערכת לא מהאינטואיטיביות שפגשתי. נדרש זמן הסתגלות והיכרות עם האופציות, וההגדרות.

תא נהג מדויק עד הפרטים הקטנים. צילום: דביר אברהם

המנוע, 2.0 ליטר טורבו, הנעה אחורית, המפיק 200 כוחות סוס ב-5000 סל”ד, ו-33.6 קג”מ ב-1,750 סל”ד. 6.6 שניות מעמידה ועד 100 קמ”ש, מהירות מירבית של 235 קמ”ש, בטוח שאפשר יותר. עובד בשילוב עם תיבת הילוכים אוטומטית עם 8 יחסי העברה (במשפט, אין תיבה ידנית בארץ אלפא. מדברים ומקטרים על זה, אבל זה מה שיש. והגרסאות הקיימות טובות מספיק כדי לכפר על העובדה הזו).

התגובות של הג’וליה מהירות וטובות, מ-0 קמ”ש, וגם בתאוצות ביניים. היא חזקה וזריזה, ומגיבה כ”כ טוב. היא בנויה לנהג ולנהיגה, והכל אצלה זורם חלק ובקצב נכון – ההאצות, הבלימות, המעברים בין ההילוכים. לא מורגשות השהיות טורבו, ואני מרוצה שאין זכר לתיבת הסלספיד באיטלקיה הזו.

אם אי פעם התחלתם לפהק בפסקה שמתחילים לדבר על תחושות ופידבק מההגה, כשכותבים או אומרים ביטויים מוזרים, כמו “הגה קל”, מדויק, תלוש וכדומה. זה לא קשקוש או פילוסופיה בשקל. זה נתון קריטי. הגה לא “מתקשר”, הגה תלוש או קל או תזזיתי, יכול להזיק מאד לרכב מסוים, להחליש אותו, ולהקפיץ את המתחרות שלו קדימה, מתחרות עם הגה מדויק ומתקשר יותר.

במיוחד כשמדובר ברכב עם אופי ספורטיבי, שההגה בו זה אחד לאחד כמו מושכות של סוס, אם המושכות לא טובות או אין מושכות… פשוט דמיינו בעצמכם איך זה משפיע על הרכיבה. כל ההקדמה הזו, היא כדי להגיד שההגה של אלפא רומיאו ג’וליה מצוין, מדויק, ומתאחד עם הנהג, כמו שכל הרכב הזה הופך לגוף אחד מרגע הלחיצה על דוושת הגז. וזה חשוב, וקלף מנצח מול כמה מהמתחרות.

חזקה, זריזה ומגיבה טוב. צילום: דביר אברהם
ההגה הוא אחד האסים מול המתחרות

חלוקת המשקל בג’וליה מושלמת, וזו לא סתם אמרה או תחושה שבוקעת מהלב. היא עוצבה כך שבין החלק הקדמי והאחורי שלה יהיה איזון באחוזי המשקל – ממש 50-50. היציבות והאחיזה בקרקע מושגת בזכות העיצוב הנמוך, כיול מתלים מצוין, ספורטיביים ונוחים גם יחד, והעיצוב האווירודינמי ששיוו לה.

נסענו יחד מאות קילומטרים, בעיר, בכפר, בכבישים מכל סוג. היא נוחה ואוחזת, וקל לפתח איתה מהירויות, ולקחת פניות קצת מאתגרות יותר. ניתן לבחור את אופי הנסיעה הרצוי, בעזרת ה-DNA – (ד.נ.א), ראשי תיבות גאוניים לבורר מצבי נהיגה, הקיים גם ברכבי אלפא אחרים – ובורר בין מצב נהיגה דינאמי, נורמל, ואקונומי (חסכוני).

ככה, בלי לשים לב, נסיעה מעייפת של שעתיים עוברת לה בכיף. כן הייתי שמחה לשמוע מנוע מגרגר יותר, עצבני יותר. חבל שמהנדס של מזראטי לא השתחל לצוות הייצור, והעניק לה צלילים “מזראטיים” חייתים יותר בכל לחיצה על דוושת המצערת.

אלפא ג'וליה, פשוט כיף איתה. צילום: דביר אברהם

לא נחה, מה?

כן, אלפא רומיאו לא הולכת לעצור בתקופה הקרובה. הג’וליה פותחת תקופה מעניינת ופורה של היצרנית האקסלוסיבית. בקרוב הולך להגיע קרוסאובר גבוה וסקסי בשם סטלביו, מכונית פנאי שמבוססת על הג’וליה, ועוד 3-4 כלי רכב בשנים הקרובות, אבל לא בטוח שהן ינחתו בארץ, ומתי.

כן מגיעה, זו הג’וליה קוואדריפוליו (תלתן ירוק), גרסת הביצועים של הג’וליה (510 כ”ס) שלא הושקה רשמית עדיין. *עדכנו אותי שהיא הגיעה, 2-3 כלי רכב לפחות כבר מסתובבים בינינו בכבישי הארץ, אבל אלי היא עדיין לא הגיעה… בכל אופן, לפי מה שראיתי וקראתי, היא פסיכית ברמה אחרת, של לאכול לארוחת צהריים ב.מ.וו 3M ומרצדס 63C AMG. יאללה מחכה.

עקבו אחר מלכת הכביש ברשתות


לסיכום


כמו עם ה-159, מכונית המנהלים הקומפקטית – ג’וליה, הולכת להיכנס לליבם של חובבי מותג אלפא רומיאו. ההשוואה בניהן אפשרית, כי הן ממשיכות אחת את השנייה, ושתיהן גורמות לך להעלות דופק ולחייך. אבל מדובר בשתי איטלקיות שונות – איטלקייה ישנה וטובה, ואיטלקייה חדשה וטובה הרבה יותר.  

2.0 טורבו בנזין 200 8AT אחורית MILANO 249,900
טורבו בנזין 200 8AT אחורית MILANO Launch Edition 284,900 (הדגם הנבחן).
2.0 טורבו בנזין 280 8AT כפולה VELOCE 384,900
2.9 בי-טורבו V6 510 6MT אחורית QV – תלתן ירוק 689,900
2.9 בי-טורבו V6 510 8AT אחורית QV – תלתן ירוק 699,900

6 כריות אוויר, ציון 5 במבחני ריסוק רשמיים, אזהרת התנגשות מלפנים משולבת עם בלימה אוטומטית בזמן חירום, חיישני חניה מקוריים ועוד.

אורך של 4,643 מ”מ
רוחב של 1,860 מ”מ
גובה של 1,436 מ”מ
בסיס גלגלים 2,820 מ”מ
נפח תא מטען 480 ליטר

10 קילומטר לליטר במבחן דרכים לא רגוע בכלל

ב.מ.וו סדרה 3, אודי A4 מרצדס C CLASS

follow and like
fb-share-icon0

4 Replies to “מבחן דרכים אלפא רומיאו ג’וליה”

  1. למען האמת, ערכתי נסיעת מבחן ארוכה על הרכב
    אחלה אוטו, נסיעה כיפית, אפשר לשחק איתו קצת בגלל ההנעה האחורית
    יש עוד הרבה יתרונות בקיצור כיף. יש גם הרבה חסרונות כמו איכות חומר ואיכות הרכבה
    בפיתולים חזקים ומהירים האוטו סבל ממעט תת היגוי ויכול להעניש נהג לא מנוסה. אך זה לא שונה בשאר המכוניות בעלות הנעה אחורית.
    אבל מכאן ועד לשלם 301,000₪ על האוטו זה עוד רחוק בשביל אלפא.
    עדיין חושב שבמחיר הזה יש טובות ממנה גם בנסיעה וגם באיכות.
    ב 230 לדגם מילאנו הייתי רוכש אותה ולמרות שבסוף נתנו לי הנחה יפה, היא עדיין לא שווה את הכסף גם לאחר ההנחה.
    חבל שהיבואנית לא בונה את המותג כמו שצריך וטיפה ״יורדת לעם״
    זה עדיין לא ב מ וו \ אאודי \ מרצדס…
    זה אלפא וזו עדיין ״מילה גסה״ במחוזותינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.