נוסעים לאכול: רשת ריבר – RIVER (אוכל אסייתי) - סקירה

ערב חברות נעים וקולינרי בסניף ריבר RIVER רמת גן (אוכל אסייתי) – סקירה וחוות דעת על מנות ותיקות וחדשות בתפריט המעודכן

נוסעים לאכול: רשת ריבר – RIVER (אוכל אסייתי). סניף רמת גן

השבוע נפגשנו, אני והחברה הכי ותיקה וטובה שלי לערב קולינרי שקט וטוב. הדילמה הייתה בין כיוונים אסייתיים ואיטלקיים, בין סושי ומוקפץ לפסטה, עם נטייה חזקה, או נכון יותר – התמכרות קשה לסושי, על כל צורותיו. הדילמה הקצרה בעולם, יש לנו מנצח.

ערב, רמת גן, נחתנו שתינו במרכז העסקים שביום יום עמוס ושוקק, ובשעת ערב, מסתמן כאחד השקטים ורגועים – אזור הבורסה. אחרי גישוש קל וחיפוש אחר חניה, מצאנו מקום ממש מאחורי סניף “הריבר” ברמת גן, ברחוב קטן ומפנק בחניות כחול-לבן. 20 מדרגות, וסניף הריבר המואר באורות עדינים ומזמינים, מופיע מולנו. זו הפעם הראשונה שלי כאן בריבר ר”ג, (בימי כרווקה תל אביבית, הגחתי מדי שבוע לסניפים בקצה שדרות רוטשילד והסניף באבן גבירול). התמקמנו לנו באזור הישיבה בחוץ, כדי ליהנות מערב נעים באמצע הקיץ, וגם כדי לזכות בכמה שיותר שקט, שנוכל לרכל בשלווה על כל מה שקרה בחודשים האחרונים בהם לא נפגשנו.

המארחת קיבלה את פנינו, והושיבה אותנו בשולחן, ומיד אחר כך, ניגשה מלצרית אדיבה, לשאול לשלומנו, ולהתעניין אם כבר בא לנו לשתות ולאכול. כמובן שכן, שתינו הגענו רעבות ומוכוונות סושי בגדול, ומנות קייציות ומרעננות, בקטן. מה זה מנות קייציות? מנות עם מרכיבים כמו לימון, כוסברה ושאר ירוקים, מנות עם פירות, ועם טוויסטים מעניינים. בתחילת התפריט הופיעו המנות המיוחדות והחדשות בסניפי הריבר, כן, גם בשביל זה התכנסנו היום.

מנות חדשות בתפריט – פאני פורי. מנה ראשונה מומלצת

רשת הריבר קיימת כבר 20 שנה, ומפעילה 14 סניפים, (ביניהם 6 סניפים כשרים), ורובם ככולם מותאמים וטעימים מאד לחיך הישראלי. המטבח של רשת ריבר בנוי ממנות מגוונות מכל המטבחים האסיאתיים; מהמטבח התאילנדי, יפני, ויאטנמי, ועד הסינגפורי, קוריאני וסיני, כמובן. מסלטים, מוקפצים, מנות עיקריות בשריות או צמחוניות, סושי על כל גווניו וטעמיו, ומיוחדים, ישנים וטובים וחדשים, שנכנסו כעת לרשת, כחלק מעדכון ושדרוג התפריט.

כך, לצד מנות הדגל המוכרות התווספו מבחר מנות חדשות: כמו “סום טאם פפאיה”: מנגו ירוק (בעונה), בצל סגול, כוסברה, נענע, צ’ילי, ליים ודניס פריך 44 ₪, באן פרגית בטמפורה כרוב וגזר מוחמצים באיולי צ’ילי (2 יחידות) 39 ₪ ; פאני פורי (3 יחידות) – במילוי דג ים קצוץ, ג’ינג’ר, צ’ילי, בצל ירוק ויוזו (36 ₪). מנה ראשונה שהזמנו, ואהבנו מאד. בעיקרון, מנת יחיד, אבל אנחנו בחרנו לחלוק גם אותה, 2 חתיכות לי ואחת לה. מנה קראנצ’ית מבחוץ, חמה עדינה וטעימה מאד מבפנים, שניתן לאכול ב-3 ביסים, אם אתם ממש רעבים. מומלצת. מנה ראשונה נוספת שבחרנו היא מנת סלט טעימה ומרעננת – סלט בנג בנג – גזר, סלק, מלפפון, בצל סגול ונענע, בקרם בוטנים וצ’ילי (36 ש”ח). הסלט הזה נעלם כלא היה תוך מספר דקות. הירקות היו חתוכים לרצועות דקות ומחובקות בקרם בוטנים… מנה מצוינת.

אחרי הראשונות נשאר לנו עוד הרבה מקום בבטן, ותיאבון לעוד. ביקשנו המלצות לרולים מיוחדים של סושי, וקיבלנו המלצה חמה לכמה מנות, כולן חדשות: מנת סלמון צ’ימיצ’ורי – סלמון, אבוקדו, צ’ימיצ’ורי פונזו (41₪). רול דניסו – אבוקדו, בצל ירוק, עטוף בדניס, פילה לימון, צ’ילי חריף (43 ש”ח), והרול התאילנדי – ספייסי סלמון, כוסברה, מלפפון, קריספי שאלוט, דניס, מיסו דבש (44 ש”ח). הזמנו את השתיים האחרונות – דניסו והרול התאילנדי, בעיקר בזכות המרכיבים המרעננים והצבעוניים שבהם: כוסברה, קריספי שאלוט (כל מה שקריספי בסושי, מלבד סלמון סקין, טעים לי כל כך, ונדרש להשלמת כל ביס). ויש את הבצל הירוק שברול סושי “דניסו”, עם לימון וצ’ילי. הרולים הללו נאכלו כלא היו. קלענו בול, תודות להמלצת המלצרית.

לא רצינו, ולא נשאר לנו יותר מדי מקום בבטן, אך התפתנו להזמין מנות עיקריות “חמות”. בין המנות העיקריות, הזמנו מנה עיקרית חדשה שנכנסה לתפריט, פאד קגאי פרגית קצוצה – בצל ירוק, בזיל תאילנדי, שום, ג’ינג’ר, צ’ילי חריף וביצה עלומה שנשפכת על כל המנה (58 ₪), שחברתי, האשכנזיה (זהו פרט חשוב, לא סתם), אכלה בתאבון, בלי למצמץ או להתלונן על חריפותה, ואהבה מאד את תוספת הביצה העלומה ממעל. אני הזמנתי מנה ותיקה בתפריט, ולא סתם ותיקה, כי היא פשוט טובה: עוף קשיו – נתחי עוף מטוגנים, בצלים, פטריות, בצל ירוק, גמבה, קשיו קריספי בקרמל למון גראס, מוגש על מצע של אורז מוקפץ עם ביצה ושום – (57 ש”ח), אותה ניתן להזמין בגירסה טבעונית, ואני אישית ביקשתי להוריד מחריפותה, כדי שאוכל לאכול אותה וליהנות ממנה.

שתי המנות העיקריות היו נראות טוב, חמות, צבעוניות ומזמינות. מאידך, לא הצלחנו לאכול יותר מכמה ביסים, כי מנות הסושי היו יותר ממה שיכולנו לשאת. אז דיברנו ונשנשנו, זו מצלחתה של זו. כשביקשתי לטעום כמה ביסים מהפאד קגאי של חברתי, לא הצלחתי לשאת בחריפות של מנה שלה. היא אהבה אותה מאד, ואני לחלוטין העדפתי את המנה שלי – פשוטה ועסיסית. אסייתית-ישראלית.

יחד עם המנות החדשות והמעודכנות שנכנסנו לתפריט הרשת, ‘ריבר’ גם משדרגת ומעדכנת סניפים, וזו פתחה מחדש את הסניף הראשון של הרשת, בראשון לציון, לאחר שעבר מתיחת פנים מקיפה והותאם לטרנדים העכשוויים. הסניף מעוצב בסגנון עכשווי בשילוב השראות מהמזרח הרחוק וכולל חדר VIP בקומה נפרדת ל-50 אורחים עבור ארועים פרטיים. שווה בדיקה.

השיחה זרמה בכיף, והיה לנו נעים ושקט. אכלנו, טעמנו, שתינו משקאות קלים, וגם שוט או שניים הסתננו להם בין לבין. אני, עם אפס יכולות שתייה או סיבולת כלשהי לאלכוהול. וחברתי, שרק נראית קטנה וחמודה (טוב, היא באמת קטנה וחמודה, אקסטרא), אבל מסוגלת להתמודד עם אוכל חריף באופן מחשיד, ולתדהמתי, שוט וויסקי (וויסקי!) לא מזיז אצלה כלום. לנצח היא תשאר בשבילי החברה הטובה מהבניין, גם אם עברו 30 שנה.

המלצרית מתקרבת אלינו עם תפריט, שוב. הפעם היו אלה שורת קינוחים נוטפי שוקולד. “אתן חייבות לטעום את הסניקרס – קרם שוקולד בלגי בשילוב כרמל חמאת בוטנים ושבבי בוטנים בציפוי של גנאש שוקולד חלב (36 ש”ח), ויש גם וופל בלגי עם פירות וגלידת וניל (36 ש”ח). קיבלנו 3-4 המלצות ובחרנו 2 – הסניקרס, שרק נראה כמו מנה קטנה, ולא הצלחנו לאכול יותר מחתיכה אחת, והוופל הבלגי, המוכר וטוב, שאי אפשר ליפול איתו, ואנחנו, בנות שכמותנו, אכלנו בעיקר את הפירות שהיו סביבו, חתיכות מלון גדולות ועסיסיות ובננות.

יכולנו להמשיך לשבת ולנגוס בקינוחים, אבל שעת השין הגיעה, התינוק של חברתי התעורר, מה שאומר, שהערב הסתיים סופית, והריכולים, שיש עוד הרבה מהם, יצטרכו לחכות לערב הקולינרי הבא, בסניף החדש בראשל”צ.