עתיד ירוק - לקסוס הייבריד -

ענת דניאל
צילום: שחר פרס, ענת דניאל

עד היום, היברידי, ירוק, חסכוני, נקשר אצלי אוטומטית עם רכב בעל ביצועים נמוכים – שממה מוטורית. לא אציין שמות ולא אכפיש, רק אומר, שרוב המשפחתיות ה”ירוקות” שמוצעות בארץ, שזה בערך שלוש וחצי מכוניות, הן עסקאות גרועות באופן כזה או אחר. הן מעוצבות רע עד כדי כך שתתביישו (לעצמכם) להסתובב איתן ברחוב, הביצועים שלהם בינוניים, וחלקן צורכות דלק כמו מנוע בנזין מן השורה, אז למה לא “לשים את הכסף” על מכונית “לא ירוקה” שתסב לכם הנאה.

לקסוס IS300h

מסתבר שהנוסחא לרכב היברידי ראוי היא דיי פשוטה – רכבי מנהלים/משפחה פרימיום מרווחים עם מנועי חשמל ובנזין שחזקים מספיק כדי לשאת את כובד השלדה המאסיבית, והסוללה החשמלית הידועה לשמצה יחד. אותה סוללה שידועה כנוגסת במרווח פנים ותא המטען, זו שמכבידה על הביצועים והורסת מוניטין של יבואנים גדולים. לקסוס פיצחה את התרופה למחלות האלה עם הIS300h: מכונית מרווחת, אלגנטית ומושקעת מפגוש לפגוש, צנועה מספיק למידותיה וצרכיה של משפחה. יפהפיה, אך לא מנקרת מדי עיניים מכדי לחנות אותה מחוץ לבית. והשינוי המרענן, זו תספק לכם גם חוויית נהיגה.

נתונים יבשים:

הלקסוס IS300h מכונית ספורט סדאן היברידית המשלבת בין מנוע בנזין 2.5 ליטר ומנוע חשמלי בהספק כולל של 223 כ”ס. ותיבת הילוכים רציפה מצוינת עם בקרה אלקטרונית.
נתוני צריכת הדלק שלה מעודדים – בנסיעת מבחן מאומצת של 350 ק”מ, משולבת נסיעה עירונית ובינעירונית, רשמה 13.6 קילומטר לליטר, מומנט לא כ”כ ספורטיבי של 22.6 קג”מ רק ב4200 סל”ד, אך עם תאוצה סימפטית שמזיזה את שני הטונות האלה מאפס ל100 קמ”ש ב8.4 שניות.

ביצועים בתכלס: הזמן טס כשנהנים

אחרי קילומטרים של תנועה ערה הגעתי לכביש שרציתי, בדיוק בזמן – הצפיפות מאחוריי וגם השמש. חשוך ושקט בתא הנהג, הרדיו בנסיעת המבחן הזו היה לרוב כבוי, זה קורה עם מכוניות שעושות לי את זה. המחוג של הטורים נמצא במצב ECO ומציג בפני מתי אני חוסכת דלק, מתי שורפת, או מטעינה חשמל – בבלימות והאטות. אני בקמ”ש גבוה אבל במצב שיוט ולכן זה בתחום הנהיגה החסכונית. אני לוקחת את הזמן, לא ממהרת ללחוץ את דוושת הדלק, נהנית מהזמן הזה לבד בחיקה החם של הסוסה ההיברידית הלבנה, מחזיקה שתי ידיים על ההגה ומאותתת שמאלה.
סיבוב קל ימינה של בורר מצבי הנהיגה, מעבר ל”מצב ספורט”, לוח המחוונים מקבל גוון אדום רשע, ושעון הECO הסימפטי מתחלף בשעון טורים חד ומעורר. מגבירה את הACS מערכת של צלילים נמוכים “מזויפים” שמעצימה את צלילי המנוע, ועוזרת להיכנס לאווירה. הכל מוכן, הנתיב התרוקן, הכביש רק שלי ושלה. אני לוחצת, מורידה הילוך בתיבה הידנית ומגבירה קצב, היא מאיצה בי לקחת עוד, מטפסת בקלות, חוצה נתיבים, מפלסת את דרכנו בדינמיות ובמינימום רעש וזעזועים בזכות מתלים יחסית רכים. מפיקה הנעה מרשימה והנאה וצלילים ערבים. האדרנלין מטפס לי במעלה הגב והכתפיים, ותוך דקות כל הגוף דרוך ותפוס, וההיברידית הזו רק התחילה להתחמם. הכביש לח מהגשמים הבלתי פוסקים, אבל האחיזה ללא פגם, וההגה מתקשר ומדויק. לחצתי עד קצה גבול היכולת שלי, עד שהדבר הזה במרכז הבטן הודיע לי ש”פוס משחק”. והלקסוס? היה לה עוד הרבה כוח לתת, ועדיין, משוגעת היא לא, ומנעד הביצועים שלה לא יוציאו אתכם משליטה.

אבזור: מה אינטואיטיבי, מה?

המילה הזו חוזרת הרבה במבחני דרכים, זה בדרך כלל קשור באבזור בתא הנהג, או שאתם מצליחים לפצח את מה שנמצא בקונסולה המרכזית או שאתם מרגישים אבודים כמו בקבינה של חללית. לקסוס מצידם, טפחו לעצמם על השכם וכינו את האבזור בIS אינטואיטיבי לנהג הממוצע, אבל בסולם ה”אינטואיציה” שלי (ואני חדה אני!) הייתי מציבה אותה באמצע. זה לא שלא הבנתי איך המערכות פועלות, זו התצוגה המעט עמוסה ולא מזמינה. פשוט צריך עוד זמן, ולי לא היה.
יש מסך מגע 7 אינצ’, ומצלמת רוורס, ומסביב כפתורים, חיישנים, לחצנים וג’וייסטיק נחמד ששולט על הכל, וכוון ימינה ושמאלה ובחייאת, תנו לנהוג.
מה כן בא לי טוב? בורר מצבי הנהיגה, כיוון המושב החשמלי, מערכת השמע המצוינת שמקיפה אותך ומערכת בקרת האקלים, עם ממשק מגע מגניב – בעזרת ליטוף קל עם האצבע מעלה ומטה – מורידים ומעלים טמפ’ – הייטק. משהו נחמד לכם הגברים, ישנה אפשרות לאוורר את מושב הנהג ואת אזור החלציים בימי הקיץ החמים, בעזרת מאות נקבוביות בתחתית מושב הנהג, עם רמות של עוצמת אוורור. לנשים, ולא יצא לי להזדקק לזה, אבל ללא ספק בימים חורפיים הייתי מנצלת את זה בכל נסיעה, קיימת אופציה לחימום מושב הנהג, אירופה זה פה.

נקודת החוזק של לקסוס היא בדירוג זיהום האוויר שלה – 2, דירוג שבדרך כלל מאפיין מכוניות מיני עם מנוע 1000 סמ”ק. גם נתוני פליטת המזהמים בה מינורית יחסית – 103 גרם פחמן דו חמצני לקילומטר (ראה ערך “גזי חממה”, הגורם מספר אחת להתחממות הגלובלית ולסופת השלגים שתקפה אותנו ואת דני רופ בדצמבר). נתון שמכתיר ומשייך אותה לקבוצת המכוניות הכי פחות מזהמות בקטגוריה. ב אתרים בינלאומיים שעוסקים בסינון ובחירת הרכב הירוק והאולטימטיבי ביותר לרכישה היא זוכה לשבחים, ומכוניות ספורט חלומיות עם דירוגי זיהום 13-15 זוכות לכתף קרה וציונים נמוכים.

אנחנו חיים בעולם של מגמות וטרנדים שהולכים ובאים, משתלטים עלינו ונעלמים, ורובם, לראייה, תקועים אצלכם במחסן. ויש אופנות מוצדקות שהופכות לדרך חיים – ספורט, צמחונות, טבעונות, וכן, אותו הסיפור עם מכוניות היברידיות. זה התחיל במחזור בקבוקי פלסטיק או עיתונים, מיכלי קומפוס בחצר ומחזור פסולת אורגנית. זה מבורך, וזה שינוי שתופס תאוצה לא רק אצל צפונים עם הרבה זמן פנוי. התודעה השתנתה, אנשים מודעים לסביבה ולאוויר שהם נושמים, ואם “אוויר” אז חייבים להיות ערניים להשלכות שיש לייצור של הדלק למכוניות הבנזין שלנו. עולם הרכב מכוון לעתיד ירוק, וסוף סוף יש בארץ אור בקצה המנהרה המפויחת, יש עתיד למכוניות היברידיות, כאלה שלא רק מטיבות עם הסביבה, אלא גם עם הנהג, והלקסוס IS300h היא הסימן הראשון לבשלות אמיתית של ההייבריד בישראל.