רכב ולייפסטייל: יצאנו לחפש אוכל טוב ויין משובח עם הריינג’רובר ולאר

אספנו את רכב הפנאי שטח המפואר ומסוקס ריינג'רובר ולאר, ויצאנו לחפש אוכל טוב ויין ערב לחיך - החיים הטובים, רכב ולייפסטייל בכתבה אחת ויש גם המלצות למסעדה...

נוסעים עם ריינג'רובר ולאר לחפש אוכל טוב ויין משובח. רכב והחיים הטובים

משמעות המילה הלטינית velare, והנגזרת velar, שם הדגם השלישי במעלה, בסדרת היוקרה של ריינג׳ רובר, היא “כיסוי״. הדגם החדש ביותר במשפחת הריינג׳ רובר, שהוצג לפני פחות משנתיים, ב-2017, חושף עיצוב פנים חדשני – תא נוסעים מפנק ומאובזר עם שני מסכי מגע, מתגים ולחצנים דיגיטליים לכיוון בקרת האקלים, המולטימדיה, מערכת הניווט, ועוד. לנהג לא חסר דבר, תנוחת הישיבה נמוכה בולאר, ויש שיפור בנוחות מושב הנהג. עיצוב הרכב מרשים, מושך את העין, וכידוע, מבוסס בחלקו על ה-I Pace הקרוסאובר החשמלי החדש מבית יגואר, חברת האחות בקבוצה.

מאז ומעולם ריינג׳ רובר היה למגדלור של עולם השטח. דגם היוקרה של לנדרובר, היה לאורים ולתומים, בכל הקשור לעבירות שטח, טכנולוגיות חדישות, נוחות נסיעה ובעיקר, מחיר, הגבוה ממיליון שקלים, גם אם מדובר ברמת אבזור שלא כוללת את כל האבזור והמערכות האפשריות (ויש עשרות אפשרויות כאלה). עם השנים, כמו ברבים מהמתחרים, גילו בלנד רובר שחלק גדול מקהל הלקוחות שלהם אינו באמת משתמש ברכב השטח “לגיהוץ” שטחים ונהיגה טכנית, אלא מקסימום לנסיעה בשבילים בצד הדרך, חוף ים או חציה של זרזיף נחל בגובה חצי גלגל.

מה שמזכיר לי את הריינג’רובר איווק שאספנו למבחן לא מזמן, ה-Evoque, הקטן, דגם הכניסה לקטגוריית הפנאי שטח, כשה-Velar, שנועד “לכסות״ ולמלא את הריק בסדרת הריינג’רובר המעניינת – רכבי פנאי שטח פרימיום גדולי מימדים, המבלים את מרבית חייהם בכבישים העירוניים והבין עירוניים.

ריינג'רובר ולאר. מראה מרשים

קיבלתי לסוף השבוע את את הריינג’רובר ולאר, גרסת ה-2.0 ליטר טורבו בנזין, עם הספק של 240 כ”ס, ברמת גימור SE, רמת הגימור השניה במעלה, הכוללת חישוקי 20״, מערכת רמקולים MERIDIAN עם 16 רמקולים וסאב ומסך מגע מרכזי 12.3״.

מבחוץ, אי אפשר לפספס כי מדובר בריינג׳ רובר: שבכת הגריל הקדמית היא ריינ’רובר לחלוטין, לצד כיתוב ענק (לרוחב כל מכסה המנוע כמעט), של צמד המילים RANGE ROVER, פנסי ריסים דקים הנמתחים לצדדים ופרונט תחתון כפול דמוי כונס אוויר, כל אלה גורמים לכל מי שהבחין במפלצת הגדולה הזו, במראה האחורית, לזוז מיידית מהנתיב השמאלי.

וזו אכן גדולה, עם אורך מכובד של 480 ס״מ, רוחב של 193 ס״מ ובסיס גלגלים של 285 ס״מ, המימדים הללו ממקמים אותה בין אודי Q5 ל-Q7, או בין ב.מ.וו X3 ל-X5 אם תרצו. ממבט שני, הוא נראה גדול אף יותר. העיצוב דמוי הקופה, צללית נמוכה למדי וחלונות צרים אחוריים המסתירים את הקורה האחורית גורמים לולאר להיות אחד מרכבי השטח היפים ביותר בשוק.

הוסיפו לכך את הידיות החיצוניות הנשלפות פנימה והחוצה במהירות נסיעה של מעל 8 קמ״ש, ונפתחות עם קרבת הנהג לרכב, ה”ישבן” המורם לאחור, עם פנסים תלת מימדיים וכיתוב נוסף ענק של Range Rover, ואפשר להבין שמפלצת הכלאיים הזאת היא פסגת העיצוב הבריטי, המוקפד והיוקרתי שאינו מתנצל או מכסה על העובדה שאתם כבר לא קונים לנד רובר כדי לבצע הצלבות ולשחק עם הדיפרנציאל. רובנו לא יודעים מה זה בכלל דיפרנציאל.

מנוע 2 ליטר בנזין עם הספק של 240 כ"ס. ריינג'רובר ולאר
את המתגים החליפו מסכי מגע גדולים. תא נהג ולאר

אני רעב, רעב בעיקר להבין את הפוטנציאל של הולאר בכביש. נכנס פנימה, ומבין ש״מותק, הילדים התכווצו״. אני לא יודע אם אתם עוקבים, אך איני איש צנום מימדים. אני מזכיר יותר את הסלקטור בכניסה למועדון הקרוב לביתכם. אספר לכם, בסוד כמובן, שאני נהנה במיוחד מרכבי לנד רובר, כי מה לעשות, זה רכב שבנוי לגורילות. לא עוד. סביבת הנהג בולאר עוטפת אותך, ברכות, ולא משאירה המון מקום לרגל ימין, או יד שמאל. הרוב המוחלט של הנהגים יתמקם בנוחות בתא הנהג של הולאר, אך הכל צנום יותר, בהשוואה לדיסקברי המאד מרווח, למשל.

סביבת הנהג, כפי שכבר ציינתי, היא לא עניין של מה בכך – יש מסך במקום לוח שעונים, מסך דמוי אייפון, הניתן להטייה חשמלית, כדי לנטרל את השמש, במקום הסטנדרטי, ומסך ענק נוסף שמחליף את כל פאנל המכשירים. שלוש גלגלות בלבד, אחת כבורר הילוכים, אחת שמאלית ואחת ימנית, לשליטה בכל פונקציות הרכב, כשמסכי המגע פשוט לא מספיקים. זו אחת מהמערכות הנוחות ביותר שנתקלתי בהן, גם אם לוקח זמן להפנים שבכל פעם כל גלגלת מקבלת תפקיד אחר, כתלות בתפריטים במסך. פעם אחת זה המזגן, אחרכך בורר מצב אפשרויות הנסיעה וכו׳.

כביש 6, מתחיל להחשיך, לפני עוד חצי שעה נסיעה. תוך כמה דקות, אני מתרגל למצערת, לנהירה של הולאר קדימה ומוצא את עצמי בנתיב השמאלי בכביש 6, בדרך לכביש 1, במהירות לא חוקית בעליל. אני מבחין ב״בעיה״ הראשונה בולאר, מנוע 2.0 הליטר טורבו (247 כו״ס ב-5,500 סל״ד) עם 37 קג״מ כבר ב-1,500 סל״ד, בהחלט מספיקים כדי להוציא את ה-1.8 טון לדינמיות מתפרצת.

כשראיתי שבהיצע יש גם מנועי 3.0 ליטר וגם גרסאות דיזל, פחדתי שזה פשוט לא מספיק. טעיתי, זה די והותר, וקל מאוד לפספס את הנקודה המדויקת בדוושה שמשאירה אתכם על   100-115 קמ”ש. האמינו לי אתם תשמשו בבקרת השיוט (הלא דינאמית), הרבה.

ארוחת בשרים ויין טוב. יקב פאר

יש משהו מאוד מפתה בארוחת ערב על טהרת הבשרים, המלווה בפלטת סלטים, לחם מחמצת, יין ובירה ללא תחתית. בפעם האחרונה, הייתי כאן עם המרצדס A Class, והבטחתי שאחזור לטעימות לאחר מערבי הסופ״ש. בנוסף ליקב, יש כאן גם מבשלת בירה, ייצור שמן זית ומרכז מבקרים המשלב את שלושת הענפים.

יקב פאר הוא יקב בוטיק צעיר, המייצר כ-3,000 בקבוקים בשנה, ומדובר למעשה על הבציר הראשון של היקב. גם הפעם קיבלתי את המרלו (בציר 2017), שיושן בחביות אלון צרפתי למשך כ-10 חודשים, בעל גוון ארגמני עם שוליים סגולים, טעמים של שזיף שחור ואוכמניות, מעט קפה וקאסיס. הוא הלך נהדר עם גילופי הטלה הדקיקים והעסיסיים, ובעצם, היווה תוספת נפלאה לשאר הבשרים בפלטה – היה פה אנטריקוט, סינטה, נקניקיות חריפות, ספריבס טלה, קבב ועוף, הכל תוצרת המעשה החיצונית וידיו של השף אלי מזרחי, המוכר גם בתור מי שפתח פעם את כתית, עם מאיר אדוני.

בנוסף למרלו, מייצרים ביקב פאר, גם בלנד בורדו, רוזה, שרדונה ובלנד אדום. ניתן לרכוש את היינות, שלושה סוגי הבירה שמייצרים במקום ואת שמן הזית תוצרת המשק (במגוון בקבוקים), במקום. 75-150 שקלים לאדם, תלוי במנה (אכול ושתה כפי יכולתך).

עוצרים בדרך לאכול ולשתות. ביקור ביקב פאר

לאחר שעתיים אני מבין שאם לא אמצא צימר באזור, סביר להניח שלא אחזור הביתה. נהנתי, התמלאתי עד אפס מקום ואני צריך קפה כדי להעלים את שתי כוסות היין. ״אם אתה ישן באזור אתה מוזמן גם מחר״, אומר לי שי, מנהל המקום ואני מחליט להיענות להזמנה.

עמק שורק בבוקר, הוא אחד המקומות היפים ביותר בישראל. אני יושב בוורנדה, מולי מאות עצי זית. עין סקפטית תתקשה בהתחלה להאמין כי מדובר בנופי ארץ ישראל. זה נראה כמו קטע סוריאליסטי מסרט איטלקי. כמה זמן לא אכלתי… אני נהנה משקשוקה טריה, מביט בנוף הפנורמי המשגע הזה ושומע בצד זוג אנשים סוגרים אירוע. אני יכול להבין אותם, אפילו אני החלטתי להביא את הילדים לסופש ליד, ולעשות פויקה בשטח.

פעם, בשביל להכין אוכל בשטח, היינו לוקחים מנגל נמוך, גחלים, מסריחים את הרכב מאפר, ובסוף שליש תא מטען היה קשור למטבח. מאז שהכרתי את תנור הזרדים ספיטפייר, הדבר היחיד שאני לוקח הוא כמה מקלות (שאפשר בקלות למצוא בשטח) וסה טו. זה בדיוק מה שהולאר כרכב –  מתי לאחרונה הצלבתם גלגלים בשטח? מדובר ברכב החיים הטובים, רכב שהוא הדבר הכי קרוב ללייף סטייל שאפשר להשיג, אם כסף אינו בעיה בשבילכם.

יוצא החוצה, מבחין שוב בקווים הנקיים של הולאר, יש מעט מאוד רכבים שגרמו לי לחייך כשאני מסתכל עליהם, הריינג’רובר ולאר הוא אחד מאלה, וזה ממש לא משנה אם השם מכסה על העדר יכולות שטח. מדובר על ריינג׳ רובר, רק מותאם למאה ה-21, רואה שביל בצד, משנה את בורר ההילוכים למצב חצץ, שם גז ומשאיר שובל אבק ענק מאחור.

Print this pageEmail this to someoneShare on Google+0Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn0Share on Facebook0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.