אופל מריבה מבחן דרכים

עברו יותר משלושה שבועות מאז נסיעת המבחן שערכתי לאופל מריבה. הסתיו התחיל כבר להראות סימנים, אבל השמש לא פסקה לזרוח לשנייה. כמעט כמו עכשיו, הרגע בו אני כותבת את המבחן, השמיים באותו הצבע, אבל גשם מטפטף על הגגות והרחוב.
לא להאמין כמה דברים קרו מאז, בעיקר דברים טובים, תודה לאל. התחתנתי, כן, זה קורה לכולם מסתבר, גם לאלה שעד לפני שנה חשבו שהם יהיו רווקים צעירים חטובים לנצח. אין לי מסקנה או הארה גדולה מהשנה האחרונה או החודש האחרון, אולי משפט אחד – תכננו אילו תכניות שתרצו, החיים כבר ידאגו לכם ללו”ז משלהם.

המריבה הגיעה אלי בתקופה שהמוח שלי מתחיל לתפוס מכוניות בצורה קצת אחרת, מתכוונן למשפחתיות…
לא אגיד חלילה שאין לי עניין יותר במכוניות מהירות ומהנות לנהיגה, פשוט עכשיו כשאני מקבלת אלי מכונית משפחתית ברמ”ח איבריה, עם נתוני מנוע ממוצעים, מרווח פנים טוב לכל המשפחה וצריכת דלק נוחה, אני כן מסוגלת לקחת כמה צעדים אחורה, להעריך ולהסתכל עליה בצורה יותר בוגרת (ולא להתבאס, לקטר ולפנטז על מכוניות אחרות).

אופל מריבה (קרוס ואן, 5 דלתות), מסווגת כ-MPV קומפקטי (Multi-Purpose Vehicle), ובעברית – מכונית קומפקטית רב תכליתית. עם הקומפקטי אני מסכימה, בתמונות אולי היא נראית גדולה ומזכירה “וואן”, אך אם תעמדו מולה פנים מול חרטום היא לא יותר גדולה מכל מכונית משפחתית.
“הפנים” (ההיי לייט) של המריבה הן דווקא הדלתות האחריות שלה, שנפתחות לכיוון ההפוך, ומאפשרות כניסה נוחה ומרווחת יותר למבוגרים וילדים או הטענת מושבי פעוטות. פעם כינו אותן “דלתות התאבדות”, בשל כיוון פתיחתם נגד כיוון הרוח, במקום עם כיוון הרוח, מה שמקשה על סגירתן באמצע נסיעה, חלילה. אבל נשאיר את ההיסטוריה בצד, היום בתחילת הנסיעה הדלתות ננעלות אוטומטית, וכמובן יש את נעילת הילדים הסטנדרטית, למי שחפץ בכך.

אופל מריבה והדלתות ההפוכות. גימיק או פרקטיות לשמה?

אבזור ומאפיינים
קשה לי נורא לכתוב את זה, בעיקר שיש כמה וכמה מכוניות אופל שאני מאד אוהבת את המראה שלהן.
הכנות מחייבת. במבט ראשון ושני כשפגשתי במריבה, ראיתי לפניי מכונית לא יפה ממש. על אף הגריל הנחמד מקדימה שמאפיין את אופל, מכסה המנוע השטוח והחד שנראה בבירור באסטרה או באינסיגניה ועוד, קיבל קצת נפח והתעגל, מה שמוריד מהמראה הדרמטי. מצד שני, לעומת הדור הקודם של המריבה חל שיפור ענק בעיצוב, אז אולי יש למה לצפות במתיחות פנים הבאות.

אופל מריבה. מכסה מנוע עגלגל

אבל איזה שיפור לעומת הדור הקודם

במבט על תא הנהג תצפו ותקבלו אופלית איכותית ומעוצבת היטב לעין. ישנה תצוגה מרכזית נאה, עם השעונים העגולים והמוכרים, מחשב דרך, בקרת שיוט, ובקרת אקלים מפוצלת.
מאחור, מושב הנוסעים זוכה למושב אמצעי שמתקפל לידי שולחן קטן, להנחת חפצים או מנוחת זרועות היושבים. ניתן גם להזיז את המושבים בצדדים פנימה ולהרחיקם מעט מהדלתות, וכך לקבל יותר מקום לזרועות, ולא להרגיש צמודים או דחוקים לדלתות. ולטובת מקום הטענה, תוכלו ליישר את מושב הנוסעים לחלוטין ולהטעין מטענים גדולים.

תא נהג אופלי לחלוטין

מושב אחורי שניתן לקפל, לשטח ולהזיז פנימה

משטחים ומטעינים

יצאתי לדרך
נכנסתי, התיישבתי וקיבלתי מעין צורה של נהג רכב הסעות. יש להגה מן הטיה קלה מעלה שנותנת לך תחושה של “אחינו הנהג” או הנהג שלנו חברמן, איך זה הולך? כך שהישיבה מקבלת צורה שונה בהתאם, עם פישוק רגליים קל. זה נחמד ולא מורגש אחרי כמה דקות. בתחילת הנסיעה דלת הילדים ננעלת מעל 4 קמ”ש, תוכלו לשים לב שברגע הנעילה נדלקת נורה אדומה קטנה בידית הדלת הפנימית. מלבד זה, יש את האפשרות המוכרת לנעילת דלתות הילדים לחלוטין, על ידי הזזת חלק קטן בצד הדלת ע”י המפתח.שני דברים שמתבלטים לטובה מחוץ לעיר וקצת פחות בנסיעה עירונית: המתלים הרכים, קצת קופצניים בעיר וסופגים מחוץ לעיר. וההגה קשיח, שקשיחותו מורגשת בתוך העיר, אך מחוצה לה משרתת את הנהג היטב ומוסיפה לתחושת הביטחון. בנוגע לרעשי דרך/רוח/מנוע, המנוע שקט למדי, כך גם רעשי הדרך מהגלגלים, כמעט ולא נשמעים, ורעשי הרוח יתגברו עם תלחצו על הגז אחרי 120 קמ”ש.

תיבת הילוכים אוטומטית 6 הילוכים טובה

ביצועים
אני עדיין מעריכה מכוניות שהדלקת המזגן לא משפיעה על הביצועים שלהן. אני מכוונת את בקרת האקלים לטמפרטורה נמוכה לכיוון הרגליים ולפנים, ולא נראה שמנוע האופל 1.4 טורבו, 120 כ”ס, מומנט של 17.85 קג”מ כבר מ-1750 סל”ד, מתרגש יותר מדי. תיבת ההילוכים האוטומטית בעלת 6 הילוכים סייעה לי להחליק את הנסיעה ללא קפיצות סל”ד או איבוד כוח במעבר בין הילוכים. מוצלחת כמו ביתר המכוניות במשפחה.
רק שלא תחשבו שאני מוכרת לכם פה איזה לוקש, זו לא מכונית ספורטיבית בעלת ביצועים מרשימים. היא נעזרת במנוע טורבו, אבל התאוצה שלה מסתכמת ב-11.9 שניות והמהירות המרבית מדגדגת את ה-180 קמ”ש. כשניסיתי לאתגר את ביצועי הרכב הבנתי בפנייה המהירה הראשונה שלקחתי שזה לא הסיפור כאן, בכלל. זה לא רכב ל”שטויות” מהסוג הזה, ותודה למהנדסים על הבלמים המצוינים.

נהיגה משפחתית = מכונית משפחתית. סיכום
אופל מריבה הוא רכב לכל המשפחה, וככזה הוא משרת משפחה של 4 נפשות בצורה אופטימלית (גם 5 יכנסו). אני אעז לומר שהוא משרת יותר את הילדים מאשר את המבוגרים, המבוגרים? הם בעיקר נהגים בסיפור. הם זוכים ליהנות מתא נהג באיכות חומרים אירופאית, מקבלים מושב נוח, מנוע עם תאוצה טובה, וגם לא יפשטו רגל בכל תדלוק (11.4 קילומטר לליטר בנסיעה מעורבת, אפשר לנהוג חסכוני יותר).

יש מקום להטענת חפצים (נפח תא המטען גדל מ-400 ליטר במצב הסגור לכ-1496 ליטר כשהמושב האחורי שטוח), בקבוקים ומטלטלין. יש מרווח צד, רגליים וראש לכולם, ואף על פי כך, המריבה לא גדולה או רחבה מבחוץ, היא ממוצעת מאד בגודלה. כשהמחשבה מאחורי זה הייתה לאפשר תמרון נוח בעיר, להקל במציאת חניה ולא להרגיש שאתם נוסעים במכונית מגושמת וגדולה מדי. תוסיפו לזה את אבזור הבטיחות האקטיבי, הגימיק הנחמד של הדלתות ההפוכות, וקיבלתם המון פרטים קטנים שיוצרים מכונית “גדולה”, עם שימושיות רבה, וגם קשה להתעלם מהמחיר.