בארבו פיאט: פיאט בראבו 2009 (מנוע 1.4) מבחן דרכים

Print this page
Email this to someoneTweet about this on TwitterShare on Facebook



לקחו את ה”גרנדה פונטו”, תיבלו אותה בכמות נדיבה של ספורט אלגנט, והתוצאה לפניכם

ענת דניאל



עברו כמה שבועות מאז נהגתי על מכונית מעניינת. הייתה השברולט סוניק, עם העיצוב הספורטיבי, אך לא דינמית “מי יודע מה”, וההונדה סיוויק סדאן, שאני עדיין לא מצליחה להושיב את עצמי ולכתוב עליה ביקורת שלמה. כן, היא שירתה אותי נאמנה, אבל לא התאמנו – מן שילוב של חוסר נוחות במושב הנהג, וחוסר עניין במה שיש לה להציע.

הבראבו הגיעה בזמן כדי להחזיר לי את החיוך (סתם נשמע דרמטי, סך הכל חיוך).
נמוכה ורחבה עם חרטום חד, לשם האווירודינמיות (עיצוב שיוצר פחות התנגדות לרכב בתנועה). אמנם עיצוב ספורטיבי, אך סולידי לעומת פולקסוואגן גולף, ומיצובישי לנסר ספורטבק, המתחרות הישירות שלה. מתחרה אחת דווקא כן מזכירה אותה, כלפי חוץ – סובארו B3

גרנדה פונטו פלוס
עיצוב פחות ספורטיבי לעומת המתחרות
ומזווית שלישית



קיבלתי לידיי פיאט בראבו “מגניפיקו” מודל 2009 הצורה החדשה – מנוע 1.4 טורבו, בעלת תיבת הילוכים רובוטית (משולבת ידני), שישה הילוכים, והספק של 120 כוחות סוס.
על הנייר, נתוני ההאצה שלה מ0-ל100 קמ”ש ב9.6. 
כשהמהירות המרבית בה היא “רק” 196 קמ”ש, לצערם של כל המתפרעים למיניהם (ממשיכה עם הקו החינוכי).



הופתעתי לטובה מהביצועים שלה, יש לה 120 כ”ס שבאים לידי ביטוי. היא מאיצה מהר, מגיבה מהר, בולמת היטב, ויציבה על כביש.
רעש המנוע מסגיר שמדובר במכונית ספורטיבית ברמ”ח איבריה, מכונית שעושה לך חשק לא לרדת מהכביש. 
בחרתי לנהוג בעיקר במצב הגיר הידני, כי באוטומט העברת ההילוכים הייתה מהירה מדי – ההילוכים “התפספסו” לי, וב80 קמ”ש הרכב היה כבר בהילוך שישי ונכנס למצב שיוט רגוע, ולא לשם כך התכנסנו. 
ישנן שתי דרכים להעביר הילוך ידנית – בעזרת מוט ההילוכים, על ידי משיכות קלות מטה, או דרך ההגה, בעזרת שני לחצנים שנמצאים בצידיו, ומותאמים היטב לאחיזת הנהג ולשליטה בהעברה. אהבתי מאד את האופציה השנייה, המספקת שליטה מירבית וחווית נהיגה.

צריכת דלק, אחרי 400 קילומטר של נסיעה בזבזנית למדי – 10.9 קילומטר לליטר (משולב עירוני ובינעירוני). לתוצאות טובות יותר, נהגו לרוב בעזרת הגיר הידני. נתוני הצריכה של הגולף, המתחרה, 12 קילומטר לליטר, והסובארו מאחור עם 10 קילומטר לליטר (היחידה מהשלוש עם גיר אוטומט לא משולב ידני). 


תא הנהג מעוצב יפה, איכות החומרים לא גבוהה, אך כל החבילה משביעת רצון. מערכת השמע מקורית ו
כוללת ארבעה רמקולים, ושליטה גם מההגה. מערכת מספיק טובה כדי ליהנות משמיעת מוזיקה בקולי קולות.. (רוקנרול, ולא אחרת). לחובבי הדיסק-און-קי, יש כניסת USBיש לא מעט התעסקות, ולחצנים שלא הספקתי ללמוד,בעיקר במערכת בקרת האקלים, שהיא אפקטיבית ומושקעת, אך לוקח זמן ללמוד מה מכוון לאן, ובאיזו עצמה.

זמן להתעסק


מרווח ומרחב. הבראבו קומפקטית גם מבפנים, לי אישית היה נוח ומרווח מספיק, אך נהגים/ות גדולי מימדים יתקשו להתרווח, וגבוהים/ות מ1.80 יתקשו לזקוף את ראשם.
במושב האחורי, יש מקום לשני כיסאות תינוק, או שני בוסטרים ומעט מקום ביניהם, או מאידך, שני מבוגרים שיוכלו להתיישב בנינוחות.

שני כיסאות תינוק

 

מה יעשו גבוהי הקומה..


תא המטען מכובד – נמוך,
עמוקורחב בנפח 400 ליטר, הספיק לי כדי להעמיס את כל הקניות ש”אספתי” מההורים, לסופ”ש.

לפני

 

אחרי
ולבקשת הקהל



בטיחות לבראבו ארבע כריות אוויר, מערכת ABS וללא בקרת יציבות (בדגמי 2010 כבר יש). מבחני הריסוק האחרונים שעברה, בוצעו ב2007, עם ציון של ארבעה כוכבים. הסובארו קיבלה ארבעה כוכבי ריסוק ב2009, וגולף, ומיצובישי לנסר זכו לציון האופטימלי ב2009.


מחיר והשוואה למתחרות, בראבו מודל 2009 עולה 66 אלף ש”ח, 76K למודל 2010, 96K למודל 2011 ולחדש 121,990. פולקסוואגן גולף פלוס (1.4), מודל 2009 עולה כמעט שלושים אלף יותר מהפיאט – 93.000 ש”ח, גולף 1.2TSI חדשה עולה עכשיו (במבצע) 123,000 ש”ח. מתחרה נוספת – הסובארו B3 במודל 2009, ניצבת באמצע עם תג מחיר של 77 אלף ש”ח, אך על הביצועים ניתן להתווכח.

מתחרה ספורטיבית, אך לא שכיחה במחוזותינו – מיצובישי לנסר החדשה, דגם הספורטבק, (נפח 1800) מודל 2009, מתומחרת מעט מתחת לגולף – 88 אלף ש”ח, ובמודל 2012 – עולה כבר כמו משפחתית – 140 אלף ש”ח.
שורה תחתונה, פולקסוואגן שומרת על ערכה יפה יחסית, ספורטיבית, בטיחותית ובעלת המוניטין הטוב מהארבע.
הבראבו מספקת לך חווית נהיגה, לא פחות טובה, אך סופגת ירידת ערך גדולה 
יותר. ועל שתיהן מספרים, שתוך חמש עד שבע שנים תתקלו בבעיות בגיר. אז כדאי להתחיל לחסוך. 



אז..

למה כן – מהנה, יציבה, ספורטיבית. מלבד זאת, אין הרבה כמותה, אז כבר תרגישו מיוחדים “על הכביש”. בהמשך לזה, כשתרצו למכור אותה, במידה ומצב הגיר/מנוע שלה לא אנוש, רוב הסיכויים שאחד מה”גרופים” של הבראבו יחטוף אותה מכם.
למה לא – יש סחירות ממנה, יש אמינות ממנה, יש בטיחותיות ממנה, כך שאם אין לכם אהבה למותג פיאט, עברו למיצובישי או פולקסוואגן.


למי כן – נהגים שבראש ובראשונה מתעניינים ב”ביצועים” של הרכב, ואנשי ה”קצה” של הליסינג.
למי לא – אנשים שהדרך לא מעניינת אותם, אלא היעד, ומשפחות עם יותר משני ילדים.


 

follow and like
fb-share-icon0

תגובה אחת ל “בארבו פיאט: פיאט בראבו 2009 (מנוע 1.4) מבחן דרכים”

  1. אני מאוד אוהבת פיאטים, לא יודעת למה – אולי בגלל שזה היה הרכבה הראשון שההורים קנו כשעלינו לארץ. לידידים טובים שלי יש פיאט – נראה לי אפילו מדגם דומה (אני לא מבינה יותר מדי במכוניו – חסרת רישיון שכמותי) והוא מאוד נח. אני בעצמי מעדיפה כלי שינוע עירוניים, ירוקים וקומפקטיים יותר כדוגמאת אופניים או קורקינט ממונע חשמלית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

eighteen + ten =