משפט ותעבורה: אמינות ממל”ז ואיך להתגונן מפני מד מהירות לייזר
אמצעים לאכיפת מהירות מופרזת – הממל”ז (מד מהירות לייזר) – אמינות אמצעי האכיפה ואיך להתגונן מפניו. כתבה ראשונה בסדרה
|
|
מאת: עו”ד דרור כהנוביץ’
הכתבה פורסמה לראשונה ב: 18.6.2016
הכתבה נערכה בתאריך: 22.04.2020
משטרת ישראל עושה שימוש באמצעים שונים כדי לאכוף עבירות של מהירות מופרזת. בין האמצעים האלה ניתן למצוא את הממל”ז, הדבורה ומצלמות א3. בסדרת הכתבות הקרובה אסקור כל פעם אמצעי אחר ובנוסף אסקור את הנושא של עבירות המהירות השונות על פי מדרג הענישה המקובל בישראל.
האם מהירות מופרזת היא מסוכנת?
מדינת ישראל משקיעה עשרות מליוני שקלים בשנה באכיפה של עבירות מהירות מופרזת. המשטרה טוענת שמהירות מופרזת היא עבירה המסכנת חיים. הבעיה היא,שעל פי נתוני המשטרה,מהירות מופרזת ביחס לחוק היא גורם לפחות מ-2% מהתאונות בישראל. ברשימת הגורמים לתאונות ניתן למצוא עבירות אחרות, שחלקן בגרימת תאונות גדול בהרבה, כמו סטייה מנתיב, מהירות מופרזת לתנאי הדרך ואי מתן זכות קדימה להולך רגל. אלה עבירות שהמשטרה משקיעה פחות משאבים באכיפתן. בנוסף, בשנים האחרונות יש מגמה הדרגתית של העלאת המהירות המותרת בכבישים המהירים, והדבר לא הוביל לעליה בשיעור תאונות הדרכים או במספר ההרוגים, ופעמים
רבות אף לירידה בכמות תאונות הדרכים באותם קטעי דרך.
רבות אף לירידה בכמות תאונות הדרכים באותם קטעי דרך.
המתנגדים למלחמה
שמנהלת המשטרה במהירות המופרזת טוענים כי עבירת המהירות היא קלה לאכיפה, ולכן היא נאכפת יותר, ולא כי היא מסכנת חיים. נוסיף לזה את העובדה שאכיפת מהירות מופרזת מתבצעת על פי רוב בקטעי דרך מהירים וישרים שנחשבים בטוחים יותר ופחות בכבישים
“אדומים” עם שיעור תאונות דרכים גבוה, מה שמחזק את הטיעון שאין קשר בין אכיפת מהירות למניעת תאונות.
“אדומים” עם שיעור תאונות דרכים גבוה, מה שמחזק את הטיעון שאין קשר בין אכיפת מהירות למניעת תאונות.
ממל”ז
אמצעי האכיפה הפופולרי ביותר והוותיק ביותר שבו נעשה שימוש הוא ממל”ז, מד מהירות לייזר. המשטרה עושה בו שימוש מאז שנות השמונים, ובזמן שחלף נעשו שינויים קלים מאוד במכשירים האלה. המכשיר נראה כמו רובה עם קת, ידית אחיזה וכוונת. אופן הפעולה של
הממל”ז הוא בצורה של שליחת קרן לייזר ממוקדת לנקודה מרוחקת, ומדידת הפרש הזמן בין הקרן הנשלחת אל המטרה לבין הקרן המוחזרת. הממל”ז מחשב את מרחק המדידה ומהירות המטרה הנמדדת ומציג את הנתונים על צג המכשיר. לממל”ז אין מקור מתח עצמאי, ולכן הוא צריך להיות מחובר לשקע כוח המותקן בניידת משטרה או סוללה ניידת המוצבת במקום המדידה ומחוברת לממל”ז בכבל.
הממל”ז הוא בצורה של שליחת קרן לייזר ממוקדת לנקודה מרוחקת, ומדידת הפרש הזמן בין הקרן הנשלחת אל המטרה לבין הקרן המוחזרת. הממל”ז מחשב את מרחק המדידה ומהירות המטרה הנמדדת ומציג את הנתונים על צג המכשיר. לממל”ז אין מקור מתח עצמאי, ולכן הוא צריך להיות מחובר לשקע כוח המותקן בניידת משטרה או סוללה ניידת המוצבת במקום המדידה ומחוברת לממל”ז בכבל.
הפעלת המכשיר פשוטה יחסית – השוטר המפעיל מכוון את עינית המכשיר לכוון רכב המטרה, בדרך כלל לכוון לוחית הזיהוי הקדמית, שהיא משטח רפלקטיבי הניתן לזיהוי מרחוק, לוחץ על ההדק ואחרי 1/3 שנייה אמור לקבל תוצאה של המהירות הנמדדת. המכשיר משמיע צליל צפצוף כשהמהירות נמדדה, או כפי שזה מכונה בעגה המקצועית “הרכב ננעל”. לאחר קבלת התוצאה אמור השוטר לעצור את רכב המטרה בצורה בטוחה בצד הכביש.
נושא אמינות הממל”ז נדון ארוכות בבתי המשפט בשנות השמונים והתשעים והגיע עד לבית המשפט
העליון, שפסק ב-2003 כי המכשיר אמין, בכפוף לשלושה תנאים:
העליון, שפסק ב-2003 כי המכשיר אמין, בכפוף לשלושה תנאים:
1. ההפעלה מבוצעת על ידי מפעיל מיומן.
2. ההפעלה נעשית לפי הוראות היצרן.
3. למכשיר בוצעו בדיקות שגרתיות ותקופתיות כנדרש על פי ההוראות בטרם ההפעלה.
בית המשפט העליון חידד מספר הוראות הפעלה, שהשוטר חייב להקפיד עליהן:
1. חייב להיות קו ראיה נקי מהפרעות בין השוטר לבין הרכב הנמדד – השוטר חייב לציין כי הרכב הנמדד היה בודד בנתיבו וכי לא היו הפרעות.
2. חייב להיות קשר עין רציף בין השוטר לרכב הנמדד מרגע המדידה ועד לעצירתו.
3. המפעיל חייב להיות סטטי – לא ניתן לבצע מדידת מהירות בממל”ז מרכב הנמצא בתנועה.
4. לא ניתן לבצע מדידה דרך שמשת הרכב- בשל העובדה כי זכוכית גורמת לשבירת קרן הלייזר, השוטר חייב לעמוד מחוץ לניידת או להפעיל את הממל”ז דרך חלון פתוח.
5. טווח המדידה חייב להיות נמוך מ-300 מ’. מעל 300 מ’ המשטרה חייבת לעשות שימוש בחצובה. המשמעות – השוטר חייב להראות לנהג את תוצאות המדידה על המכשיר, ומרחק המדידה חייב להיות נמוך מ-300 מ’.
6. השוטר חייב להפחית 5 קמ”ש מהמהירות הנמדדת בשל אי דיוקים במדידת המהירות.
7. בהפעלת לילה חייבים שמרחק המדידה של 300 המטרים יהיה מואר בתאורת רחוב לכל אורכו – לא ניתן לעשות שימוש בממל”ז בכבישים חשוכים.
8. אסור להפעיל ממל”ז בתנאים של גשם, שלג או ערפל.
9. במדידה של רכב דו-גלגלי – השוטר חייב לוודא כי אין כלי רכב מימינו או משמאלו של הרכב או מאחוריו.
איך ניתן להתגונן מפני הממל”ז?
לא אמליץ לכם לנהוג במהירות. זה מסוכן ולא רצוי, אבל אם כבר חרגתם מהמהירות המותרת, יש כמה דרכים שבהן ניתן להתגונן מפני הממל”ז.
ניתן להתגונן מפני ממל”ז באמצעות גלאי רדאר/לייזר, שהוא מכשיר חוקי להתקנה ברכב בישראל. המכשיר אמור לזהות קרני לייזר לפני הרכב ואמור להתריע מפני שוטר המפעיל ממל”ז, כי קרני הלייזר מתפזרות גם למרחקים גדולים יותר מ-300 מטרים ונקלטות על ידי הגלאי. עם זאת, זכרו שבמידה ואתם נוהגים ברכב הנמדד, המכשיר יתריע מאוחר מדי כי התוצאה מתקבלת לאחר 1/3 שנייה של מדידה. גם אם תבלמו בלימת חירום לא תצליחו להגיב בזמן. עוד דרך התגוננות מומלצת היא להפעיל את אפליקציית WAZEבכל נסיעה, ואז לקבל התרעות על שוטרים העומדים בצידי הדרך.
מכשירי שיבוש לייזר למיניהם, שגורמים להופעת הודעות שגיאה אצל מפעיל הממל”ז, אסורים להתקנה ולשימוש בישראל ועלולים להוביל לכתב אישום חמור בעבירה של נהיגה ברכב לא תקין ולהשבתה מנהלית של הרכב.
כדאי גם להכיר את המקומות בהם עומדים שוטרים עם ממל”ז – בדרך כלל בקטעי כביש ישרים, מהירים, בירידה, מקומות שבהם יש נטייה לנהגים להאיץ וקל לתפוס אותם. המלכודות הנפוצות ביותר הם כבישים רחבים ומרובי נתיבים בתחומי הערים, מקומות הנחזים להיות כבישים מהירים אבל למעשה הם דרכים עירוניות לכל דבר עם מהירות מופחתת, כמו הכניסות לערים.
הממל”ז לא מפיק תמונה של הרכב הנמדד, אלא מציג תוצאה מספרית של מהירות ומרחק מדידה על גבי המכשיר. לכן יש חשיבות רבה לדברים שכותב השוטר על גבי הדו”ח באשר לנסיבות העבירה, ולתיעוד של תגובת הנהג על גבי הדו”ח, מה שקרוי “דברי הנהג”. נהגים
טועים לחשוב כי אם יודו בעבירה ויתנצלו השוטר יוותר להם.
טועים לחשוב כי אם יודו בעבירה ויתנצלו השוטר יוותר להם.
מפעיל הממל”ז חייב לתעד את הבדיקות שערך למכשיר – בכל תחילת משמרת ובכל סיום משמרת. הדבר מתועד בטופס המצורף לחומר החקירה ולא ניתן לנהג ביד. אם השוטר לא כתב שביצע בדיקות למכשיר בתחילת המשמרת ובסיומה, ולא תיעד את תוצאות הבדיקות שערך, הדבר משליך על אמינות המדידה.
לסיכום
לא מומלץ לנהוג במהירות מופרזת. אם כבר נתפסתם והוזמנתם למשפט, רצוי להיוועץ בעו”ד העוסק בתחום התעבורה טרם התייצבות למשפט.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו”ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.
דרור כהנוביץ’ הוא עו”ד העוסק בדיני תעבורה במשרד עורכי דין לאה גולדמן, חובב רכב וכותב
בבלוג “אב במשרה מלאה“.
בבלוג “אב במשרה מלאה“.
follow and like
0
מסתבר שיש הרבה דברים שלא ידעתי
דברים חשובים שצריך לדעת.
אילן
שמח על קיומו של הטור הנושא בקרבנו
תודה על המידע- איפה ניתן למצוא סימוכין רשמי לעובדה שאסור להפעיל את הממלז בערפל ?