יונדאי קונה 2021 (1.6 טורבו 198 כ”ס) – מבחן דרכים

ה-קונה מטטה – מבחן דרכים ליונדאי קונה אחרי מתיחת פנים, מנוע ליטר 1.6 טורבו עם הספק של 198 כ”ס, ברמת גימור Supreme

יונדאי קונה זוכה למתיחת פנים. אותו רכב פנאי, אם ניתן לקרוא לו רכב פנאי (תיכף תבינו למה), מקטגוריית B-SUV, זוכה לחזית חדשה, מנוע מחוזק, ובמקום הנעת AWD הוא מקבל כעת הנעה קדמית. האם השינויים עשו לו טוב או לא, ומי קהל היעד של הרכב הזה? נסענו לבדוק.

“שומע? בעדינות עם דוושת הגז, כשאתה יוצא מהחניה”. עם האזהרה הזו, נפרד ממני נציג נסיעות המבחן של יונדאי, אחרי שמוסר לידי את מפתחות רכב היונדאי קונה מתוחת הפנים, הכוללת שינויים בעיצוב ובביצועים. מבט תמים על הקונה החדשה מבחוץ… בעקרון? נראה כמו עוד רכב פנאי תמים למראה שעבר התחדשות חיצונית.

מתיחת הפנים לדור הראשון מתבטאת בעיקר בחזית, המיישרת קו ומתאימה את עצמה לרכבי הפנאי הגדולים של המותג, יונדאי סנטה-פה ויונדאי פליסייד החדשים, ע”י שימוש באותן יחידות תאורת לד צרות וארוכות, המשוות לרכב מראה “קשוח”. המראה מעט התעגל, והפגושים התחתונים, קדמיים ואחוריים, חדשים. בשילוב שבכת גריל גדולה, מוסיפים כל אלה למראה “הג’יפוני”, שסמל היונדאי עובר מהגריל לחלק התחתון שבמכסה המנוע. יחידות תאורת הערפל חודשו ושולבו בצורה זורמת וחלקה יותר בצידי שבכת הגריל. ובתחתית נוספה פלסטיקה דמוי מגן תחתון, ובסה”כ לקונה יש מראה יותר דינאמי, כיאה לרכב פנאי “כוחני” שכזה.

מהצד, הקימורים בדלתות נשארו כמעט זהים, כולל מראות צד מושחרות וגג צבוע שחור ללא חלון. מעל בתי הגלגלים פלסטיקה גדולה ומנופחת, כבעבר, לתת את אותו מראה של רכב פנאי. בתי הגלגלים מאכלסים צמיגי 18″ עם חישוקי סגסוגת בעיצוב ספורטיבי. מאחור, יחידות תאורת הלד האחוריות ופנסי הערפל, קיבלו צורה גלית יותר, ושולבו כדי לתת מראה זורם וחלק יותר. גם כאן בתחתית, נפגוש פלסטיקה כסופה דמוי מגן תחתון. 

פנים הרכב נשאר שחור ופשוט כבעבר. האמת, די מאכזב לפגוש פה פלסטיקה פשוטה, כאילו מדובר ברכב מהעשור הקודם. איכות ההרכבה טובה, ודיפוני הדלתות בשילוב בד, מעט משדרגות את הפשטות. פנים הרכב נשאר כמעט זהה, למעט תריסי המיזוג ששונו, מאנכיים לעגולים, בהתאם לפתח המיזוג העגול. 

מה עוד? מסך המולטימדיה בגודל 8″ (במקום 7″ עד כה), ולוח השעונים דיגיטאלי (ברמת הגימור Supreme הנבחנת). מסך המולטימדיה כולל מסגרת עבה ומיותרת יחד עם לחצנים לתפעול, ולא טאצ’. בתחתית המסך, פתחי מיזוג ארוכים ואליפטיים המזכירים את פתחי המיזוג בדגמי פנאי נוספים של היצרן. המזגן, אם תהיתם, בעל בקרת אקלים דיגיטלית, אך ללא אזורי מיזוג מפוצלים, ועם לחצני תפעול פשוטים.

בתחתית הקונסולה המרכזית שני פתחי טעינת USB, שאחד מהם הוא DATA, לצורך חיבור לינק ל-Apple Car Play או Android Auto, ומשטח טעינה מצויין שזיהה את המכשיר במיידיות, לצורך טעינה. תמצאו כאן גם ידית הילוכים רגילה, לא לחצנים או בורר חוגה או כל פיתוח מתקדם אחר, כשלידה נחה ידית בלם היד, שגם כמותה כמעט ולא רואים בשנתונים האלו. 

בסמוך, בורר מצבי נהיגה, לבחירת מצבי נהיגה בכביש וגם מצבי נהיגה לנסיעה בשטח, למרות שהרכב כבר ללא הנעה כפולה. עיצוב ההגה סטנדרטי, לא קטום וללא כל סממן ספורטיבי. גם שיפטרים להעברת הילוכים מאחורי ההגה לא נמצאו. כמה חבל.

מאחור, שורת מושבים מעט צפופה בה ישבו שלושה ילדים. ברגע שניסינו להעביר מבוגר לאחור, נתקלנו מלבד בצפיפות, גם בקושי לחגור חגורות, וברכיים שכאבו מגב הפלסטיק הקשיח של המושבים הקידמיים, לכן ויתרנו על הרעיון. לא נמצאו פתחי מיזוג מאחור, אך שקע USB כן, ותא קטן. 

תא המטען בעל נפח של 374 ליטר, 13 ליטר גדול יותר מהדגם הקודם, וזאת בזכות צמיחה של 4 ס”מ באורך של הקונה, לעומת הדגם הקודם. הנמכת רצפת תא מטען לטובת “הגדלת הנפח” מיותרת לחלוטין. לא רק שהיא לא מגדילה כמעט בכלום, היא גם לא מתיישבת ישר במגרעת, מה שגורם למזוודות וציוד “לשבת” בשיפוע. כן, אוכל להעיד שהתא גדול ומספיק בהחלט לטעינת קניות גדולות מהסופר, וגם לטעינת עגלת תינוק וציוד, ועוד נשאר לא מעט מקום.

עם כוח גדול באה אחריות גדולה

הייחודיות של היונדאי קונה היא במנוע, וכאמור, גם כאן בוצע שדרוג קל, אך משמעותי. הספק המנוע בנפח 1.6 טורבו עלה מ-177 כוחות סוס (ב-5500 סל”ד), ל-198 כוחות סוס, המושגים כבר ב-6000 סל”ד ו-27 קג”מ, מומנט המשודך לתיבת הילוכים אוטומטית – רובוטית כפולת מצמדים בעלת 7 הילוכים. יחד עם זאת, בשל הצורך לשפר את נתוני הזיהום (דירוג ציון הזיהום ירד מ-11 ל-9), יחד עם ביטול ההנעה הכפולה, המהירות מ-0 ל100 קמ”ש עלתה ב-0.2 מאיות השנייה, ועומדת על 7.7 שניות. גם המשקל פחת מ-1433 ק”ג בדגם הקודם, טרום מתיחת הפנים, ועומד על 1350 ק”ג.

לחיצה על כפתור ההנעה והיונדאי קונה נשמעת כמו כל יונדאי אחרת, משעממת ופשוטה. אני משלב הילוך, לוחץ במעט על דוושת הגז והקונה פשוט מזנקת מהמקום. נציג נסיעות המבחן בהחלט יודע על מה הוא מדבר. המנוע מאוד חזק. למעשה, מדובר פה על כמעט 7 כוחות סוס לקילו. זה מטורף. הכוח הזה מורגש בעיקר ביציאה מהמקום, כשלוחצים על הדוושה עם רגל כבדה. הרכב לא רק ש’מפרפר’ גלגלים, הוא גם זורק ישבן ונורת ה-ESP מהבהבת כאילו היתה כוכב הצפון בלילה חשוך.

אני משתלב בכביש, ועולה לכביש 5 מזרח. להבדיל מרכבים כוחניים/אגרסיביים, לרבות רכבי פנאי שבחנתי, לא הרגשתי יציב על הכביש עם היונדאי קונה. למעשה, עד סוף המבחן לא הצלחתי להתרגל אליה או היא אליי. בכל עת שלחצתי לחיצה חזקה על הדוושה, גם בעיקולים בנסיעה מהירה, ההרגשה היא שאני צריך להחזיק את ההגה חזק ויציב עם שתי הידיים, על מנת לשמור על היציבות, כאילו לא קיימת מערכת בקרת יציבות. הקונה לא נתנה לי, הנהג, את ההרגשה שהיא נטועה בכביש. איפה הנעת ה-AWD כשצריך אותה? 

יונדאי קונה מתוחת הפנים, מרגישה מאוד מטלטלת, גם בנסיעה רגועה. בנסיעה על כביש מעט גלי או פס האטה, תחושת נדנוד לוותה אותי, גם שניות אחרי שחציתי את קטע הדרך הבעייתי. כמו מכוניות אמריקאיות “של פעם”. אם רצון היצרן היה לגרום לנוחות נסיעה ב”שטח” (שבילים ולא מעבר), הם פגעו פה בכל התקשור עם הכביש.

לזכות הקונה יאמר, שיש בה לא מעט מערכות בטיחות, ולא רק זאת, אלא שבכל פעם שהייתה התראה של מערכת בטיחות כזו או אחרת, הסאונד ברדיו או מדיה הונמך במקביל. זה אולי מציק, אך בטיחותי ומועיל. מערכות הבטיחות מאוד מתקדמות כאן, וכוללות מערכת התראה לפתיחת דלת מאחור אם יש רכב חולף, כולל התראה בלוח השעונים, מערכת בקרת שמירת נתיב עם היגוי אקטיבי, התראה על רכב ב’שטח מת’, בלימת חירום אוטונומית, מצלמת רוורס, שש כריות אוויר, התרעה על שכחת ילד במושב אחורי ועוד. יחד עם זאת, היונדאי קונה מגיעה עם בקרת שיוט רגילה ולא אדפטיבית, וזה Big No No ב-2021.

עוד יאמר לזכותה, שצלילי המנוע שלה נעימים לאוזן, ולמרות שלא מדובר בצלילים ספורטיביים, הוא לא נשמע מתאמץ בשום שלב. וכי למה שיתאמץ? זה ליאו מסי על סטרואידים. קטן וזריז.

מצבי הנהיגה הקיימים הם Eco,Normal ו- Sport. לחיצה על הבורר תעביר למצבי שטח של Snow ,Mud ו-Sand. אני סוטה מהכביש ונכנס לשביל עפר מהודק באזור ישוב נירית. מדובר במעלה עפר חד אשר הקונה יודע לטפס במהירות. המתלים הרכים אכן מצליחים לרסן במעט את המהמורות, יחד עם זאת, הטלטול המשיך גם לאחר שעצרתי. בחזור, בקרת הירידה במדרון עבדה מעולה, אם כי הגבילה את המהירות ל-2 קמ”ש וכמעט עד עצירה מלאה, דבר שדרש ממני ללחוץ על הגז בעדינות, על מנת שתמשיך לרדת בירידה. זה לא רכב שטח, לא משנה מה מצב הנהיגה על גבי לוח השעונים הדיגיטאלי והמרשים בגרפיקה יראו. 

צריכת הדלק “הראתה” נתון מפתיע בסיום – 15.5 ק”מ לליטר בנסיעה רגועה.
10 ק”מ לליטר בנסיעה במצב ספורט, עם רגל כבדה מאוד על הדוושה. גם ממוצע הצריכה של השניים לא רע.

במהלך כל המבחן ניסיתי להבין למי היונדאי קונה תתאים? האם לזוג מבוגר שמעוניין ברכב פנאי קטן? ממש לא. האם לנהגים צעירים, שרק הוציאו רישיון וההורים מחפשים עבורם רכב פנאי קטן בטיחותי וזול? גם לא. ולכן, אני חושב, שהמסקנה היא, שאולי רווק צעיר, עם תקציב מוגבל, שחושק ברכב ספורטיבי לתחושה, יכול לרצות את הקונה, או אולי זוג צעיר עם ילד או שניים, וגם כאן, רק אחרי שהבינו את יכולות הרכב ולא מתכוונים לנהוג במהירות תלת ספרתית. 

אני כותב את השורות הבאות בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ –  היונדאי קונה לא מתאימה לכל אחד.
היא לא מתאימה לחלק נרחב מהנהגים בישראל. זאת לא עוד יונדאי, מוצלחת, ש”עושה צ’ק על כל פרמטר” ונמכרת כמו לחמניות חמות. אני באמת לא מצליח להבין מה עבר למהנדסי יונדאי בראש, ולאיזה קהל נהגים הם כיוונו עם הקונה המחוזקת הזאת. הם לא קראו בחייהם קומיקס גיבורי-על עם המשפט האלמותי “עם כח גדול באה אחריות גדולה?” ואם כבר שמתם מנוע כזה, עם כמעט 200 כ”ס? אין בעיה, רק תייצרו אותו קצת יותר ספורטיבי, בנראות שלו ובביצועים – במתלים (אדפטיביים), אולי תוסיפו שיפטרים? משהו?

מצד שני, איפה תמצאו רכב פנאי כוחני בעל מנוע טורבו עם 198 כ”ס והאצה של 0 ל-100 קמ”ש ב7.7 שניות במחיר שלו? ואכן, במחיר של החל מ-128,000 ₪ תקבלו רכב פנאי קטן ומהיר, על גבול המשוגע. לשם ההשוואה, לרכב הבא עם כאלו נתוני מנוע והאצה תדרשו להוסיף עוד כ-140 אלף ₪ (אלפא סטלביו לדוגמא). אם נסתכל על היחס של שקל-כוחות סוס יש פה עסקה מעולה. אבל פה זה מתחיל ופה זה נגמר. חושבים על הקונה החדשה? קחו בחשבון שהיא לא תתאים לכל אחד. שוקלים לקנות? חובה לתאם נסיעת מבחן לפני שאתם מחליטים לגביה.

follow and like

0