יונדאי i10 החדשה 2020 (1.2 ליטר, רובוטי) Supreme – מבחן דרכים
איך תמיד המכוניות הקטנות האלו מוציאות מאיתנו כל כך הרבה אמוציות? קטגוריית המיני אולי איבדה את ראש טבלת המכירות, אבל היא עודנה רלוונטית ושימושית מאד לצעירים, לגיל השלישי, וכמובן למשפחות, כרכב שני.
הדור החדש של יונדאי i10 החדש נחת אצלנו בינואר השנה, רגע לפני הקורונה, והציג נתוני מרווח פנים מעודדים (מעודדים משמעותית מתא הנוסעים הצפוף בדור הקודם), עיצוב צעיר ואירופאי משהו, מסובב ראשים, ונראה מצוין בשני גוונים, בתא נוסעים עם אותן ניחוחות צרפתיים (בקטע טוב), של סטייל וצבע, ואפילו איכות החומרים הפתיעה לטובה. את חבילת היתרונות הללו היונדאי i10 החדש (חדש או חדשה, מה אתם אומרים?), היא תוחמת עם רשימת אבזור בטיחות נדרש ומחייב, מערכות בטיחות מתקדמות, אקטיביות ומקוריות של היצרן:
מערכת בקרת סטייה מנתיב
מערכת אקטיבית למניעת סטייה מהנתיב
בלימה אוטונומית במקרה חירום
ניטור מרחק מהרכב מלפנים
זיהוי הולכי רגל
שליטה אוטומטית באורות גבוהים ועמעום שלהם כשמכונית מגיעה מולכם, למניעת סנוור (באמת שהופתעתי, עד חיוך, כשזה קרה בפועל בדרך). ועוד
גולת הכותרת היא… תלוי את מי שואלים
גולת הכותרת של היונדאי i10 מההתרשמות שלי של אחרי מסיבת העיתונאים וחשיפת הרכב – וואלה, יש כאן מכונית עם מידות נדיבות, הרבה סטייל, אבזור נוחות ובטיחות מקטגוריות גבוהות, ואני מניחה שהדינאמיות שלו נותרה כפי שהיא. כך או כך, לא זה מה שיפיל עסקה.
גולת הכותרת של הצרכן, כלומר של החברים ועוקבים אצלי ברשתות החברתיות היו אחרות לגמרי, “ליונדאי i10 החדשה יש תיבה רובוטית, ולנו יש טראומה מתיבות רובוטיות”. הרבה לא יכולתי לכתוב, ובטח שלא להתווכח ולהסביר, עד לאחרי מבחן הדרכים.
הימים הם ימי קורונה, פברואר, מרץ, אפריל 2020, חלפו ועפו, והיונדאי i10 החדשה הגיע לפתחי רק בחודש מאי. זמן טוב לחוות את הרכב ולהגיד מה דעתי.
הגעתי לחניון של יונדאי באולם התצוגה החדש של יונדאי ביגאל אלון 94, תל אביב, בקומת החניון שני משרדים מוארים, ואולם קבלת מכוניות חדשות. שם עמדו בן ואמא שלו לצד יונדאי i10 חדשה, עם מרכב שחור וגג אדום, חבושים במסכות, שגם הן לא הסתירו את ההתמוגגות מאושר של השניים. צילמתי אותם, מתוך אינסטינקט, זה רגע כזה מאושר ששווה קליק. לצד הi10 השחורה עמדה יונדאי i10 חדשה נוספת שבעליה החדשים יגיעו בהמשך, וגם טוסון עם פופיון גדול אדום. גם הקורונה מסתבר, לא יכולה על יונדאי, וכלמוביל.
תחילת הנסיעה הבהירה לי באופן מיידי שהתיבה הרובוטית שכולם מציינים אותה, אכן מורגשת, בנסיעה עירונית רגועה, מרגישים את המעבר של כל הילוך, חמשתם, עד למעבר להילוך האחרון, בסביבות 70-80 קמ”ש. מה אומר ומה אגיד, אני עדיין חושבת שאנשים, צרכנים שלא שוחים בתחום הרכב, ואופי של תיבות הילוכים מעניין או משנה להם כקליפת השום, לא יקנו גם לתיבה הרובוטית ולאופן הפעולה שלה כל חשיבות. למה הם כן יקנו חשיבות? לחיסכון בדלק שהתיבה מייצרת, ולאמינות גבוהה יותר.
אני מאידך, ניסיתי לחשוב, איך אני מקצרת את נתון ההאצה שלה מהמקום – 15.8 שניות, מאפס למאה קמ”ש, ומה אני יכולה לעשות כדי לערפל את התחושה הרובוטית. ובכן, לסחוט את הדוושה ולמצות כל הילוך עד טיפת הסל”ד האחרונה שלו היה פיתרון לכמה רגעים, אבל טוב לרכב זה לא יעשה, אז חדלתי, ושיניתי תקליט. אני ברכב מיני, לעזאזל, מה אני מצפה מרכב מיני? שיהיה שקט ונוח, שיהיה מרווח מספיק, שיראה טוב, שיכיל מולטימדיה סבבה, ושיהיה בטיחותי, כי אתם יודעים מה אומרים על תאונות… ואיפה הן מתרחשות. לא עלינו.
מיציתי את העיר ויצאתי לדרום, שעה וחצי הלוך, שעה וחצי חזור, כמובן שאפשר לעשות את הדרך הזו בפחות זמן, אבל לא הפעם. אחרי שלוש שעות בהן לא הזזתי את הצוואר מצד לצד אף לא פעם אחת, אפשר להכתיר את המושבים ביונדאי i10 כהצלחה. הם לא רק יפים, ונראים אורטופדיים, הם גם עושים את העבודה. הנוחות והספיגה של הרכב הייתה טובה יחסית, היונדאי לא התפרקה תחת כמו שבר בכביש, וספגה בציון של 6-7 מתוך 10, את מהמורות הדרך, וזה לא רע.
כניסת רעשי דרך לרכב הייתה גם כן מעודדת – עד 80 קמ”ש שקט יחסי מכל החזיתות, ב-100 קמ”ש חודרים מכיוון האספלט ובית הגלגלים רעשים נוכחים, ב-100-110 קמ”ש מקבלים בברכה את רעשי המנוע, רעשים סבירים, כן? לא משהו שמוזיקה שהורדתי היום לנייד לא יכולה לשכך.
וב-120 קמ”ש רעשי הרוח מצטרפים, הכל ברמות מאד סבירות, שתואמות מאד רכבי מיני עירוניים, שיוצאים לכבישים בינעירוניים וכבישים מהירים.
היונדאי i10 החדשה נעה באמצעות מנוע אטמוספרי (ללא טורבו) בנפח 1.2 ליטר (1,200 סמ”ק), עם הספק לא רע של 84 כ”ס, ומומנט מרבי של 12 קג”מ ב-4,200 סל”ד. הנתונים הללו נשמעים לכם צנועים? כי זה רכב עירוני, אבל דעו לכם, שהוא יודע לנסוע יפה מאד בכבישים בינעירוניים, ולא תחושות בשום חסך בכוח, בשום שלב בדרך, שזה אומר האצות ביניים, וצורך בעקיפה (אתם במהירות גבוהה, ולא יוצאים מהמקום, אז התיבה הרובוטית לא תפגום לכם בדינאמיות). במהירות תלת ספרתית, לא רחוק מנתון המהירות המירבית של היונדאי הקטנה החדשה, לא רציתי ולא היה טעם לבקש עוד כוח ועוד מהירות, ולא בשביל זה היא נוצרה.
רמת האבזור הנבחנת היא רמת Supreme, שכוללת חישוקי 16′ יפים ומעוצבים, בחירת גוון נוסף לגג (שחור, אפור, אדום), בקרת אקלים דיגיטלית, תאורת עזר בפנייה בזמן נסיעה בחושך, תאורת יום LED DRL ותאורת ערפל קדמית.
דירוג הבטיחות הישראלי של אבזור הבטיחות, בכל רמות האבזור, הוא 6 מתוך 8. זה יפה לרכב מיני קטן. דירוג פליטת המזהמים של הרכב גם מעודד – 6 מתוך 15 (אפשר לצמצם עוד…).
צריכת דלק במבחן דרכים – 15 קילומטר לליטר.
מבחני ריסוק לרכב לא פורסמו
מחיר – 83,990 ש”ח
0
לדעתי אם כבר עדיף לקחת את את הפיקנטו GT, היא הרבה יותר מאובזרת ומרווחת, יש לה תיבת הילוכים נורמלית ולא רובוטית שזה הרבה יותר נוח.
כבעלים לשעבר של i10 (סיים עכשיו אחריות) יש הרבה מאוד! תקלות שמצריכות כניסות למוסך. מתקנים הכל כולל גיר אבל מבזבזים ימים שלמים בתיקונים. זה לא צריך להיות ברכב חדש. איכות הגימור נמוכה ומטה. קיבלתי את הרכב באולם התצוגה כשהגומיה סביב הדלת התפרקה, ידית פתיחת מכסה מנוע (בתוך הרכב) נפלה וכיסוי תא מטען (שיורד עם הדלת) לא מתאים ורוקד. זו היתה יריית הפתיחה לשלוש שנים נוראיות עם הרכב. לקנות רובוטי? לא תודה! עיצוב וצבעים לא מספיקים כשהאיכות כל כך נמוכה וחוסר האמינות מתסכל.