מבחן דרכים – רנו קליאו אסטייט

כמה חודשים אחרי שנחשפה מתיחת הפנים של הרנו קליאו בחו”ל, הכוללת שיפורים חזותיים ושדרוג ביצועים  קל, הגיעה אלינו לארץ “רנו קליאו אסטייט”, כמו קליאו, רק סטיישן. מה שנקרא דגם טרום מתיחת פנים.

האסטייט, נראית כמו רנו קליאו סטנדרטית, אותן מידות גובה, רוחב, ובסיס גלגלים. רק האורך שונה ב-20 ס”מ לטובת האסטייט, מה שמגדיל את נפח תא המטען ב-143 ליטרים, מ-300 ליטר ל-443 ליטר. נתון משמעותי למי שמחפש מכונית סופרמיני, עם מימדים יחסית צנועים, אך עם נפח תא מטען של מכונית משפחתית. אז ללא ספק, לקליאו אסטייט יתרון של שימושיות. מבחוץ, במבט ראשון, רואים שלא מדובר בעיצוב חדשני, או מעניין, או כובש. אין קווים חדים, אין פגוש מאיים, אין ג’אנטים וקוטר צמיג שיפילו לכם את הלסת למטה, וכשהעיצוב הוא לא מרכז הסיפור, אז הראש והעיניין ממשיכים לפרמטרים אחרים, כמו למשל הפונקציונאליות של הרכב – מרווח, נוחות, ותפעול; האם נוח ומרווח לי ברכב – כן? מושב הנהג מתכוונן לשביעות רצוני – כן. קל לי להטעין דברים בתא המטען – (הטענתי, שלא לומר “העמסתי”, מיטת מעבר של פעוט לבד) – אז כן. האם יש מספיק מקום למושב תינוק – כן. וגם לי היה מרווח מספק לרגליים והראש מאחור, אבל אני 1.65 סה”כ. כך, חלק חלק, הקליאו אסטייט עברה בהצלחה את רוב מבחני השימושיות.

אין קווים חדים או פגוש מאיים

שימושית מטמבון לטמבון

הטענת מזרן באורך 1.40 מ'. מבחן העמסה לקליאו אסטייט

רנו קליאו אסטייט מגיעה בשתי גרסאות – בנזין ודיזל. מכונית המבחן בעלת מנוע 1.5 ליטר dCi (דיזל), עם הספק מרבי של 90 כ”ס, תאוצה מאפס ל-100 ב12.9 שניות, ומומנט מרבי של 22.4 קג”מ ב-1,750 סל”ד. מנוע הדיזל משודך לתיבת 6 הילוכים EDC כפולת מצמדים – תיבה שתפקידה למנוע או להמעיט בהשהיית טורבו כשהרכב מתחיל לנסוע, אך בפועל, השהיית הטורבו ביציאה מהמקום מורגשת מאד, אך כן מצליחה לשכך מאד את השהיות הטורבו בתאוצות ביניים.

היתרון של רכב ממונע דיזל, בעיקר כשמדובר במנועים קטנים, היא בעלות הנמוכה יותר מרכב עם מנוע בנזין, וכידוע, גם צריכת הדלק חסכונית יותר עם מנוע סולר, באופן משמעותי. צריכת דלק “טובה”  זה חיסכון בדלק. רק מה, עלות ליטר סולר גבוהה יותר מליטר בנזין. ועדיין, גם אם תעשו את החישוב המדוקדק, של צריכת הדלק פחות עלות הדלק, הוצאות על הדלק קטנות יותר עם רכב דיזל.

הנהיגה ברנו קליאו אסטייט נוחה וטובה, המנוע מרגיש נמרץ, להפתעתי, והעברת ההילוכים של התיבה חלקה למדי. למנוע הדיזל לא חסר כוח בשום שלב בנהיגה. בעליות תלולות לא נזקקתי ליותר מומנט, ואם בחרתי להעביר הילוכים באופציה הידנית, זה היה סתם לשם הגיוון במבחן הדרכים. בהמשך ישיר לנתוני ביצועי המנוע, בנסיעה בינעירונית, גם במהירות גבוהה לא נשמעו רעשי מאמץ מנוע. אולי מעט רעשי דרך ורוח במהירות גבוהה באמת. האסטייט מרגיש יציב, והמתלים “סופגים” את רוב סוגי המהמורות בדרך. וחשוב לא פחות, מנוע הדיזל לא מורגש בריח או ברעש, שזה רצוי וראוי כשברנו מכוונים את הרכב לקהל של משפחות.

תא נהג רנו קליאו אסטייט

עם הפנים קדימה לתא המטען

יש רמת אבזור אחת בגרסת הדיזל – אקספרסיון פק, הכוללת מערכת מולטימדיה בעברית, נוחה מאד לתפעול, דיבורית BT, שליטה מההגה, בקרת שיוט, כניסת USB, חישוקי 16 אינץ’, חיישני תאורה וגשם ועוד.

חמישה כוכבים במבחני ריסוק, 4 כריות אוויר, מערכת שמירה מפני סטייה מנתיב, והתראה על רכב בשטח מת. יש את כפתור הstart&stop שמתחבא מצד שמאל, בקטן. וכפתור ECO, לנסיעה ירוקה יותר שנמצא מתחת למעצור היד, מימין לנהג. כפתור ההתנעה של הרכב נראה כמו כפתור הסטארט אנד סטופ, וגם כתוב עליו סטארט אנד סטופ, שימו לב, זה עשוי להיות מבלבל.

14 קילומטר לליטר (אפשר להוציא צריכת דלק טובה יותר).

החל מ-112,900 ₪

סקודה פאביה ספייס, סיאט איביזה סטיישן FLOW

רנו קוראים לאסטייט “מכונית משפחתית” ומייעדים אותה למשפחות מטיילות, שמחפשות רכב משפחתי קטן, עם תא מטען של מכונית משפחתית, בזכות תא המטען המוגדל ב-143 ליטרים מהקליאו הסטנדרטית. עם קיפול המושבים, אגב, מקבלים 1,380 ליטר, בהם ניתן להטעין בלי בעיה מזרן באורך של 1.40 מ’, מניסיון. לטובת שימושיות הרכב למשפחה, גם הותקנו פסי הכנה לגגון על גג הרכב. והרכב כולו נוח לתפעול מטמבון לטמבון.
האם היא באמת מתאימה ומומלצת למשפחות? למשפחות צעירות עלות הרכב יכולה לקסום, מקבלים תמורה לא רעה בעבור קצת יותר מ110 אלף ₪. ויש גם את היתרון בצריכת הדלק הנמוכה. מול שני היתרונות האלה עומד חיסרון אחד קטן, חוסר הכריזמה של האסטייט, אולי צבע, או עיצוב אחר היה מפיח בו עניין ומשפר את הרושם הראשוני. 

Print this pageEmail this to someoneShare on Google+0Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn0Share on Facebook0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.