משפט תעבורה: עבירות תנועה המבוצעות על ידי קטינים

 

משפט תעבורה: עבירות תנועה (תעבורה) המבוצעות על ידי קטינים – טור חדש

הנטיה של המחוקק היא לראות את הקטין כבעל שיקול דעת לקוי. עבירות תנועה קטינים

בכל העולם קיימת הבחנה באחריות הפלילית בין קטינים לבגירים. החוק נוטה להתייחס לקטינים כאל בני אדם שטרם התבגרו, כאלה שעדיין לא גיבשו תפיסת עולם מסודרת, לעיתים גם קלי דעת ונתונים להשפעה בקלות, ולכן ההתייחסות אליהם היא סלחנית יותר.

הגדרת קטין

החוק בישראל קובע כי ‘קטין’ הוא מי שטרם מלאו לו 18 שנים. מי שמלאו לו 18 שנים מוגדר ‘בגיר’. גיל האחריות הפלילית בישראל הוא 12, והמשמעות היא שמתחת לגיל 12 לא ניתן לייחס אחריות פלילית למעשיו של הקטין. קטין מעל גיל 12 יכול להיות מואשם בביצוע עבירות פליליות.

בתי משפט מיוחדים לקטינים

במשפט הישראלי יש חלוקה ברורה בין עבירות פליליות שמבוצעות על ידי קטינים לבין כאלה שבוצעו על ידי בגירים. מי שהיה קטין בעת ביצוע העבירה יעמוד לדין בבית משפט לנוער. זהו בית משפט מיוחד, מופרד מבתי המשפט הרגילים, שמוסמך לדון קטינים שביצעו עבירות פליליות. השופטים והשופטות בבית המשפט לנוער עברו הסמכה מיוחדת כדי שיוכלו לשפוט קטינים. המועד הקובע הוא גיל מבצע העבירה בעת ביצוע העבירה – אם המבצע היה קטין בעת ביצוע העבירה הוא יישפט בבית המשפט לנוער, גם אם בזמן המשפט הוא כבר הפך לבגיר.

סדרי הדין בבתי המשפט לנוער מעט שונים מבתי המשפט הרגילים – הדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות, קיים חסיון על פרטי הנאשמים, יש חובה לערוך תסקיר שירות מבחן לכל נאשם, יש חובת יצוג על ידי עו”ד בדיון ועוד. בית המשפט לנוער פועל על פי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), שניתן להבין משמו שהאוריינטציה שלו הוא יותר שיקומית וטיפולית מאשר ענישתית. הנטיה של המחוקק היא לראות את הקטין כבעל שיקול דעת לקוי, וכמי שניתן לשקם אותו, ולכן נטיית בתי המשפט לנוער היא יותר טיפולית, לתת סיכוי נוסף לקטין שביצע עבירה ולהעניש רק כמוצא אחרון.

בנוסף, קיים חשש גם כי הרשעה פלילית תטיל כתם על הקטין ותפגע בעתידו, ולכן בתי המשפט לנוער נוטים פחות להרשיע קטינים ולהשתמש בכלי שנקרא ‘אי-הרשעה’. המשמעות היא שבית המשפט קובע שהקטין עבר את העבירה המיוחסת לו, אולם נמנע מלהרשיע אותו ומסתפק בהטלת עונש חינוכי כמו חובת התנדבות בקהילה, תרומה כספית למטרה חברתית ועוד. המטרה של אי הרשעה היא שגליון ההרשעות של הקטין ישאר נקי, מה שלא ימנע ממנו בעתיד לקבל תעודת יושר, להתגייס לצבא ועוד.

כנגד הקטין יוגש כתב אישום לבית המשפט לנוער. עבירות תנועה בקרב קטינים.

קטינים ועבירות תעבורה

צריך לזכור כי קטינים נוהגים בישראל ויכולים לעבור עבירות תעבורה ככל הנהגים. בניגוד לעבירות על חוק העונשין, שבהן ידון בית המשפט לנוער, חוק הנוער קובע חריג בעניין עבירות תעבורה, שלפיו קטינים שביצעו עבירות תעבורה בשעת נהיגה ברכב מנועי יעמדו לדין בבית המשפט לתעבורה,  למעט מספר עבירות, שבהן הדיון יעבור לבית המשפט לנוער:

  1. נהיגה ללא רשיון נהיגה, למעט אי חידוש רשיון נהיגה.

  2. נהיגה בשכרות.

  3. עבירה לפי פקודת התעבורה שגרמה לתאונת דרכים שתוצאתה נזק חמור לגוף או נזק חמור לרכוש.

לחריגים האלה יש עוד כלל חריג, הקבוע בחוק הנוער, שקובע כי שופט תעבורה שדן בעניינו של קטין, יכול להעביר את הדיון לבית המשפט לנוער, אם ראה בכך צורך לטובת הקטין.  המשמעות היא שגם בעבירות אחרות, יכול שופט תעבורה להעביר את הדיון לבית המשפט לנוער, לאחר שנימק מדוע הוא סבור שיש לעשות זאת. בית המשפט לנוער ימשיך את הדיון מהנקודה בה הופסק הדיון בבית המשפט לתעבורה.

במידה ובית המשפט לתעבורה מחליט שהדיון ישאר אצלו, הוא חייב לקיים את הדיון בצורה בה הוא מתנהל בבית המשפט לנוער – דיון בדלתיים סגורות, חובת ייצוג על ידי עו”ד, חובת תסקיר שירות המבחן לפני גזירת העונש, חסיון על שמות הנאשמים ועל הפרוטוקולים ועוד.

דילמת האב

אחד המקרים הנפוצים שמגיעים לבתי המשפט לנוער, שדן בעבירות תעבורה של קטינים, הוא נושא נהיגה ללא רשיון. קטין נוטל את הרכב של ההורה ויוצא איתו לסיבוב בעיר או במושב. הקטין נעצר לבדיקה של שוטרים, שמגלים שהוא נוהג ללא רשיון נהיגה ומעולם לא הוציא רשיון. במקרה זה מוגש כנגד הקטין כתב אישום לבית המשפט לנוער. בנוסף, השוטרים עורכים בירור מי בעל הרכב ומזמינים אותו לחקירה.

בעל הרכב, בדרך כלל אחד ההורים, נחקר באזהרה בחשד להתרת נהיגה לקטין, עבירה חמורה מאוד המפורטת בפקודת התעבורה. ההורה נמצא בדילמה – אם יודה שהתיר לקטין לנהוג, יוגש נגד ההורה כתב אישום על התרת נהיגה. אם ההורה יטען כי הרכב נלקח ממנו ללא אישור, הקטין יואשם בשימוש ברכב ללא רשות – עבירה פלילית חמורה.

התוצאה בדרך כלל היא שכנגד הקטין מוגש כתב אישום לבית המשפט לנוער, שדן אותו לעונש קל יחסית, בעוד שהאב נשפט בבית המשפט לתעבורה ומקבל עונש פסילת רשיון על התרת נהיגה לקטין. העצה להורים – שימו לב איפה אתם משאירים את מפתחות הרכב בלילות, שהמתבגר הצעיר שלכם בבית לא יחליט פתאום לקחת את הרכב לסיבוב.

עוד תופעה פסולה שקיימת היא הורים שמחליטים ללמד את הילדים נהיגה, בדרך כלל במגרשי חניה נטושים בלילות. שוטרים מכירים את התופעה הזו וכשהם רואים רכב שעושה סיבובים בלילה במגרש חניה ריק, הם עוצרים לבדוק מי בדיוק נוהג ברכב. גם כאן ההורה והקטין ימצאו את עצמם עם שני כתבי אישום.

עבירות תנועה של קטינים על טרקטורונים

קטינים וטרקטורונים

בתקנות התעבורה קיימות  מספר הגדרות ל’טרקטור’, ‘טרקטורון’ ו’טרקטור  משא’. הקטגוריה הפופולרית כיום בקרב הנוער היא ‘טרקטור משא’ – טרקטור בעל 4 גלגלים, משקל כולל עד 1800 ק”ג, היגוי באמצעות הגה, מצויד בדיפרנציאל בכל סרן ובעל משטח הטענה אחורי. הכלים הפופולריים בישראל כיום הם ‘מיול’ של חברת ‘קוואסאקי’ ו’רייזר’ של חברת ‘פולאריס’.

החוק קובע כי בעל רשיון נהיגה מסוג 1, רשאי לנהוג בטרקטור משא “ובלבד, שלא ינהג בו בכביש, אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ” (תקנה 179(6) לתקנות התעבורה). ניתן לקבל רשיון נהיגה מסוג 1 מגיל 16.

המשמעות – מדינת ישראל התירה לבני ולבנות 16 לנהוג בטרקטור משא בשטח בלבד, כשמותר לחצות כבישים בלבד ואסור לנהוג בכבישים שאינם בתחום קיבוץ או מושב. זו מלכודת לנערים ולנערות האלה, שמקבלים מההורים רכב לנהיגה בגיל 16, וכעת נותנים להם שיקול דעת להחליט איפה מותר ואיפה אסור לנהוג. מנסיוני בתיקים כאלה קיימת אי בהירות רבה לגבי המקומות המותרים והאסורים לנהיגה, כשכל מורה לנהיגה אומר לנער משהו אחר.

פעמים רבות צעירים כאלה נעצרים על ידי שוטרים בכבישים שמחברים בין מושבים, בתחום של מושבות (שלא נחשבות מושבים לפי החוק), ומוגש נגדם כתב אישום על נהיגה ללא רשיון נהיגה לבית המשפט לנוער, כי במידה ולא מילאו אחרי התנאים ברשיון, הם נחשבים כמי שנוהגים ללא רשיון נהיגה. לעיתים השוטרים ממתינים ליד בתי ספר ומקומות שידוע שקטינים נוהגים בהם בטרקטור משא על הכביש, ושם עוצרים אותם לבדיקה.

רק מי שמחזיק ברשיון נהיגה מסוג B, רשיון לרכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון, הניתן מגיל 16 ו-9 חודשים, יכול לנהוג בטרקטור משא בכבישים שאינם בתחום קיבוץ או מושב. הרציונל של החוק הוא שתקופת ההכשרה לקראת קבלת רשיון נהיגה מסוג B ארוכה יותר ומבחני הנהיגה מחמירים יותר מאלה של רשיון נהיגה מסוג 1, ולכן מי שמחזיק ברשיון נהיגה מסוג B  יכול לנהוג בכביש בבטיחות גדולה יותר.

המלצתי להורי קטינים שקיבלו כתבי אישום כאלה היא להתייעץ מהשלב הראשון עם עו”ד שעוסק בדיני תעבורה ויש לו נסיון בייצוג בבתי המשפט לנוער.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו”ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

דרור כהנוביץ’ הוא עו”ד העוסק בדיני תעבורה במשרד עורכי דין לאה גולדמן, חובב רכב וכותב בבלוג “אב במשרה מלאה“.

Print this pageEmail this to someoneShare on Google+0Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn0Share on Facebook0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.