מה אומר החוק על המטרד התחבורתי של ימינו – אופניים חשמליים

המטרד התחבורתי של ימינו. אופניים חשמליים

המטרד התחבורתי של ימינו הוא ללא ספק האופניים החשמליים. האם יש לזה תקנה, ומה אומר החוק? הנה הטור שיעשה לכם קצת סדר

מאת: עו”ד דרור כהנוביץ’

בשנים האחרונות הפכו האופניים החשמליים לכלי תחבורה נפוץ מאוד. מבחינה תחבורתית מדובר בכלי אידאלי – זול, מהיר יחסית, מתאים לאקלים שלנו, אינו מצריך רשיון נהיגה ואינו מזהם, וכך התמלאו רחובות הערים באופניים שנוסעים בכל מקום – על המדרכות, על הכבישים, על הגינות הציבוריות, בניגוד לחוקי התנועה.

המחוקק הישראלי כהרגלו התעורר מאוחר והחקיקה כיום מנסה לעשות סדר בכל הנוגע לנהיגת אופניים חשמליים. בטור הזה אסקור את החקיקה הקשורה באופניים חשמליים.

נתחיל מזה שאופניים חשמליים, כמו כל אופניים, מוגדרים בפקודת התעבורה כ”רכב”, ולכן חייבים לציית לחוקי התנועה. רוכבי אופניים פטורים מרשיון נהיגה ומרשיון רכב, אבל הם מחוייבים לציית לחוקי התנועה, גם אם מדובר בילדים בני 16 שמעולם לא ראו ספר תמרורים או למדו על חוקי התנועה.

תקנות התעבורה מגדירות מהם “אופניים עם מנוע עזר”:
אופניים בעלי שני גלגלים המורכבים זה אחר זה שמותקן בהם מנוע עזר חשמלי, ועונה על ההגדרות הבאות:

1. ההספק המירבי של המנוע אינו עולה על 250 וואט.
2. המנוע החשמלי מופעל באמצעות דוושות האופניים.
3. כח המנוע יורד עם העליה במהירות האופניים ומפסיק את פעולתו כאשר מהירות האופניים עולה על 25 קמ”ש.

מותקן בהם:
1. צופר או פעמון.
2. פנס קדמי בעל תאורה לבנה בהתאם לתקנה 132(1).
3. פנס אחורי בעל תאורה אדומה בהתאם לתקנה 132(2).
4. מחזירי אור בצבע צהוב על דוושות האופניים בהתאם לתקנה 132(3).
5. מחזיר אור לאחור בהתאם לתקנה 130(3).

אופניים חשמליים שנעשו בהם שינויים ושיפורים הופכים מסוכנים עוד יותר

רוב האופניים הנמכרים כיום בחנויות בישראל אינם עומדים בתקן, משום שהסוחרים עושים בהם שינויים – כמו, הגדלת הספק המנוע, והתקנת מצערת יד שאינה מתנתקת. אלו שינויים שהופכים את האופניים האלה למעין קטנוע, והם אסורים על פי החוק. שימו לב מה מוכרים לכם. שינויים בהספק או במצערת הופכים את האופניים האלה למסוכנים לרכיבה, בעיקר לבני נוער.

תקנות התעבורה קובעות ש:

1. על אופניים חשמליים מותר לרכוב מגיל 16 בלבד
, וכל זאת בתנאי שהאופניים עומדים בתקן ובהגדרות ההספק והמהירות המירבית המותרים לאופניים – 25 קמ”ש, משקל עד 30 ק”ג, מצערת המתנתקת מפעולת המנוע אחרי 6 קמ”ש.

2. החוק קובע כי האופניים צריכים להיות מסומנים במדבקה המכילה את תאריך היצור, ארץ היצור, היצרן התאמה לתקן ושם היבואן.

3. התקנות אוסרות על רוכבי אופניים, חשמליים ולא-חשמליים, לרכוב על המדרכה. מותר לרכוב על אופניים בכביש, קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית, תוך שמירת מרחק מכלי הרכב האחרים, או בשבילי אופניים מסומנים. במידה ומסומן במקום שביל אופניים, רוכב אופניים מחוייב לרכוב בשביל ולא בחלק אחר של הדרך. בדרך שאינה עירונית, רוכב האופניים ירכב בשול הדרך, קרוב ככל הניתן לשפתו הימנית.

4. התקנות אוסרות על חציית מעבר חציה שאינו מעבר חציה המסומן לרוכבי אופניים ברכיבה. הקנס על עבירה זו ועל עבירה של רכיבה על מדרכה עומד לעלות בקרוב מ-100 ₪ ל-250 ₪. למרות כל זאת, מותר לרוכב האופניים להוליך את האופניים על המדרכה או על מעבר החציה. הכוונה לכך שהרוכב יורד מהאופניים והולך לצידם כשהוא אוחז בכידון.

5. על פי החוק יש חובת חבישת קסדה לרוכב מתחת לגיל 18 בדרך עירונית, ולכל הרוכבים בדרך שאינה עירונית. עם זאת, מומלץ לחבוש קסדה בכל גיל ובכל דרך.

הסמכות לאכוף את התקנות העוסקות באופניים היא בידי המשטרה וגם בידי פקחי הרשויות המקומיות. בסמכות השוטר או הפקח לרשום דו”ח לרוכב על עבירות תנועה, ואף להוציא את האוויר מגלגלי האופניים במקרה של אי מילוי אחרי ההוראות.


הורים חייבים לדעת ולקחת בחשבון, שמדובר בכלי תחבורה מסוכן מאוד, שמי שאינו מיומן בהפעלתו עלול להיות מעורב בתאונות. תרגלו עם ילדיכם רכיבה בטוחה, הדגישו להם את החובה לחבוש קסדה ואת החובה לציית לחוקי התנועה. בישראל נפצעים מאות רוכבי אופניים חשמליים מדי שנה, רבים מהם קטינים.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו”ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

דרור כהנוביץ’ הוא עו”ד העוסק בדיני תעבורה במשרד עורכי דין לאה גולדמן, חובב רכב וכותב בבלוג “אב במשרה מלאה“.

Print this pageEmail this to someoneShare on Google+0Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn0Share on Facebook0

3 תגובות

  1. ירון הולנדר

    האופניים החשמליים שבאו לעזור הפכו למטרד מסוכן לרוכביםנולנוהגים בכביש.
    אני ממש לא מבין את ההורים המטומטמים (כך בהכללה כולם. כן כולם !!) שקונים לילדים שלהם את הכלי המסוכן הזה. אין ערב שאני יוצא מהבית ולא מגיח מולי בעלטה מוחלטת ( למה להדליק את הפנס.זה צורך זמן סוללה יקר) ילד אחד ובדרך כלל יותר מאחד,נוסע בנתיב שלי-אבל מולי . ללא קסדה, עם גרליים שהן לא על הפדלים אלא בכל מקום אחר ומדבר או מסמס בטלפון וללא אמצעי זיהוי נוספים בצפצוף מוחלט על כל חוקי הכביש.
    אין מה חומר ילדים כישרוניים במיוחד עם כישרון מולד לקרקס. אבל הכביש זה בדיוק לא המקום להדגים יכולות כאלה!!!
    זה הכי מ ס ו כ ן ומסכן אחרים. הרי נהג שיפגע ברוכב אופניים יהיה אשם מראש אפילו אם לא חטא במאום. גם רגשות האשם על הפגיעה המיותרת תותיר צלקת לכל החיים.
    קבע המחוקק שכלים אלו מקומם בכביש ולא על המדרכה כיוון שהם מסכנים את הולכי הרגל בנהיגתם הפרועה,כאילו שעל הכביש הם נוהגים בהגיון וברוגע.
    אם אתה הורה שיש לו ילד שמנדנד ורוצה אופניים כי לכולם יש תהיה אמיץ ועמיד. ילד בוכה זה ילד חי!!
    עדיף לחסוך לרישיון נהיגה לרכב פלוס קורס לנהיגה מתקדמת מאשר לקנות את האופניים החשמליים.
    מצידי שימכרו למבוגרים אחרי צבא או כאלה שיש ברשותם רשיון נהיגה וניסיון של כמה שנים על הכביש.
    זה ממש לא צעצוע

  2. “גם אם מדובר בילדים בני 16 שמעולם לא ראו ספר תמרורים או למדו על חוקי התנועה.”
    נתקלתי בפוסט בפייסבוק בו תועדה דריסה של נער שרכב על אופניים חשמליים כשהוא עבר באדום. אחד המגיבים טען שיש לחייב הוצאת רשיון משום שהנערים לא מכירים את חוקי התנועה. לעזאזל.. איפה ההורים בכל הסיפורים האלה? למה הם לא אשמים בהורות לקויה? עד מתי ידרשו את העברת הסמכות והאחריות של נטל ההורות “לאמא מדינה”??

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.