משפט ותעבורה: אורות ברכב – תקנות, שאלות ותשובות

חוקים ותקנות אודות מערכת התאורה ברכב (פנסים). מה מותר מה אסור, ומענה על שאלות

אורות ברכב - תקנות תעבורה

תאריך עריכה: 4.11.18

מאת עו”ד דרור כהנוביץ’

מערכת התאורה ברכב נחשבת לאחת ממערכות הבטיחות שמותקנות בו, לצד בלמים, צמיגים, מתלים והגה. לאורות הרכב חשיבות בטיחותית רבה – הם מאפשרים לנו לראות בתנאי ראות מוגבלת או בחשיכה, ומאפשרים לנו להיראות על ידי הנהגים האחרים והמשתמשים בדרך. שמירה על מערכת תאורה תקינה היא גם חובה חוקית וגם דבר רצוי מאוד מבחינה בטיחותית.

החובה לנהוג עם מערכת תאורה תקינה

תקנה 96 לתקנות התעבורה קובעת: “לא ישתמש אדם ברכב אלא אם מערכת האורות שבו מותקנת ופועלת כהלכה”. החובה היא לנהוג תמיד ברכב עם מערכת אורות תקינה. החובה חלה גם בזמנים שבהם אין חובה חוקית להדליק את האורות. המשמעות: בוחן תנועה יכול להוריד רכב מהכביש אם מצא שמערכת האורות שמותקנת ברכב אינה תקינה, גם אם באותו רגע אין חובת הדלקת אורות.

כמו רבות מעבירות התעבורה, זו עבירת אחריות קפידה, כך שלא צריך להוכיח מודעות של הנהג לכך שמערכת האורות שלו לא תקינה. מספיק ששוטר כותב בדו”ח שפנס לא היה תקין או הנהג לא הדליק אורות כשהיה צריך. יש פסק דין ישן נושן שלומדים אותו כשלומדים את נושא האחריות הקפידה בלימודי משפטים, על נהג שיצא מהמוסך לאחר תיקון הרכב וזמן קצר מכן נעצר בגלל שהאורות האחוריים שלו לא היו תקינים. בית המשפט קבע שהנהג עשה ככל שביכולתו למנוע את העבירה וזיכה אותו, אבל זה לא המקרה הרגיל. נהג מחויב לנסוע תמיד עם מערכת אורות תקינה.

הדלקת אורות ביום

הדלקת אורות ביום

מחקרים שנערכו לפני כמה עשורים הראו קשר ישיר בין הדלקת אורות בשעות היום לבין מניעת תאונות דרכים. הנראות של רכב שנוסע עם אורות, גם ביום, גבוהה יותר, ולכן הסטטיסטיקה מלמדת שהדלקת אורות מקטינה את הסיכוי להיות מעורבים בתאונות. צה”ל החל משנות השמונים לחייב כלי רכב צבאיים להדלקת אורות גם ביום, והדבר התבטא בירידה בכמות תאונות הדרכים בהן היו מעורבים כלי רכב צבאיים.

מדינת ישראל אימצה חלקית את החובה להדלקת אורות ביום, והיא חלה כיום רק על אופנועים, בגלל האחוז הגבוה של מעורבות בתאונות של כלי רכב דו-גלגליים.
תקנה 97(ב) קובעת: “לא ינהג אדם אופנוע בדרך אלא כשמאירים בו פנסי החזית או הפנסים המיועדים בלבדית לנסיעה ביום”.

כלי רכב פרטיים מחויבים להדליק אורות בדרכים שאינן עירוניות רק בחודשי החורף: מ-1 בנובמבר ועד 31 במרץ. מוניות, אוטובוסים ורכב כבד מחויבים בהדלקת אורות בחודשי החורף גם בדרכים עירוניות.
שימו לב: למרות שאין חובה חוקית להדליק אורות ביום בחודשי הקיץ ברכב פרטי, מומלץ מאוד לנהוג עם אורות דולקים תמיד. זו לא עבירה והדבר משפר את הניראות שלכם בכביש ומקטין את הסיכוי למעורבות בתאונה.

סוגי אורות ברכב:

איזה אורות מותקנים ברכב?
ברכב מודרני מערכת התאורה כוללת מספר מערכות של אורות וחשוב להבין את ההבדלים ביניהן ולמה מיועדת כל מערכת: 

אורות חניה – משמשים לסימון הרכב בזמן עמידה במקום חשוך. שימו לב שאלה אינם אורות מעבר ואינם אורות המשמשים לנסיעה בלילה או לנהיגה בחודשי החורף. בלילה יש להדליק את אורות המעבר או אורות הדרך. בדרך כלל אורות החניה יפעלו אם נזיז את מתג הדלקת האורות ברכב קליק אחד. כדי לעבור לאורות ראשיים נדרשים שני קליקים ברוב כלי הרכב.

אורות מעבר – האורות “הנמוכים” – משמשים לנסיעה רגילה בתנאי חשיכה או כשיש חובה להדליק אורות ביום. מאירים למרחק של 30 מטרים מחזירת הרכב ויש להם הטיה ימינה למניעת סינוור.

אורות דרך – האורות “הגבוהים” – משמשים לנסיעה בחשיכה בדרך שאינה עירונית, כשהנהג נדרש לראות רחוק יותר, ואין רכב שמגיע מולו או רכב שנוסע לפניו. בדרך עירונית מוארת יש איסור להדליק אות אורות הדרך. הם מאירים למרחק של 100 מטרים והם סימטריים. שימו לב שזו עבירה לא לעמעם את האורות כשמגיע רכב ממול או כשנוסעים בעקבות רכב אחר.

אורות ערפל – משמשים רק לתאורה בתנאים של ערפל או ראות לקויה מאוד בגלל גשם או שלג. בישראל, כל רכב ששנת היצור שלו 1988 ומעלה (למעט אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת) חייבים בהתקנה של פנס ערפל אחורי אחד או שניים, שמאיר באדום. אור ערפל חייב להיות מופעל בלחצן בנפרד מהאורות הראשיים, ולפעול רק כאשר מופעלים פנסי החזית.

החוק מתיר להתקין בנוסף לפנסי החזית ברכב לא יותר משני פנסי ערפל אשר אורם לבן או צהוב ושיופעלו בנפרד מפנסי החזית. פנס הערפל יותקן בגובה של לא פחות מ-25 ס”מ מפני הקרקע ושום נקודה המוארת באורו לא תהיה גבוהה מהנקודה הגבוהה ביותר המוארת בפנסי החזית כשהם מאירים באור נמוך.

לאורות הערפל הקדמיים יש תפקיד שונה מזה של אורות הערפל האחוריים. האחוריים נועדו לסמן את הרכב מאחור בזמן ערפל ולכן הם מאירים באור אדום חזק. שימוש באורות ערפל אחוריים בתנאים רגילים מסנוור מאוד את הנהגים מאחור והוא גם עבירה על החוק. אורות הערפל הקדמיים נועדו לסייע לנהג הרכב לראות קדימה בתנאי ראות קשים על ידי הארת הכביש לפני חזית הרכב. האורות הקדמיים מכוונים למטה והם אינם מסנוורים את הבאים מלפנים. את אורות הערפל יש להדליק רק בתנאי ערפל או ראות קשה, וזו עבירה להדליק אותם בתנאי ראות רגילים. שימו לב שכשפנסי הערפל האחוריים דולקים יש חווי כתום בלוח המחוונים, וכשהקדמיים דולקים יש חיווי באותו סמל אבל בצבע ירוק בלוח המחוונים.

פנס לנסיעה לאחור – בכלי רכב ששנת יצורו 1986 ומעלה יש חובה להתקין פנס אחד או שניים בצבע לבן לנסיעה לאחור. מטרת הפנס – להאיר את הדרך לנהג הנוסע לאחור. הפנסים האלה מופעלים רק שידית ההילוכים משולבת להילוך אחורי, והנורה צריכה להיות בהספק של 25 וואט כשמותקן פנס אחד ו-15 וואט כשמותקנים שני פנסים. גם אם שנת היצור של הרכב היא מתחת לשנת 1986, אבל מותקן בו פנס לנסיעה לאחור, הוא חייב להיות תקין.

תאורת לדים (DRL) – לפי התקנות של האיחוד האירופי, כל רכב חדש חייב היום באורות קבועים מלפנים שדולקים כשהמנוע מונע. קוראים להם DRL – Daytime Running Lights, אורות קבועים לנסיעה ביום. אלה נורות הלד שאתם רואים בחזית הרכב בכלי רכב חדשים. אם אין נורות לד, אלה נורות רגילות שחייבות לדלוק.

בישראל אין חובה חוקית לפנסי DRL, אבל בכלי רכב שמיובאים לישראל לפי התקינה האירופית מותקנים פנסים כאלה. כשצריך להדליק אורות בחורף, יש להדליק את האורות הראשיים, לא את ה-DRL.

נתקלתי כבר מספר פעמים בנהגים שנוהגים בלילה כשרק ה-DRL דלוק מלפנים והם סבורים שהם נוהגים עם אורות. במצב הזה האורות האחוריים לא עובדים וזה מסוכן מאוד. שימו לב שכשפנסי החזית הראשיים נדלקים יש חיווי בצבע ירוק בלוח המחוונים. אם אין חיווי כזה, אתם נוהגים ללא אורות.

זרקור – פנס נוסף שניתן להתקין על הרכב, שאורו לבן או צהוב, ובלבד שניתן לכוון אותו מתא הנהג. על פי החוק, אסור להשתמש בזרקור אלא לשם תיקון הרכב או לחיפוש מקום. אסור להשתמש בזרקור כשהרכב נע או כשהאור של הזרקור מופנה אל הדרך או לרכב אחר. המגבלות האלה לא חלות כמובן על התקנת זרקורים ברכב בטחון (צה”ל, משטרה, אמבולנס וכו’).

אילו פנסים נוספים מותר לי להתקין ברכב?

שימו לב שחוץ מהתקנה של זוג פנסי ערפל קדמיים וזרקור, שמותרים על פי חוק לפי המגבלות המפורטות כאן, אסור להתקין על רכב פנסים אחרים. כל האורות הנוספים שנהגים מתקינים על כלי רכב לפי האופנות המשתנות – לדים מתחת לרכב, ניאונים, לדים על הדלתות, פנסי ראלי, פנסי ציד, פנסי שטח בג’יפים – אינם חוקיים להתקנה ואסורים בהפעלה.

האם מותר להחליף את סוג הנורות מהלוגן לקסנון/לד?
נושא התאורה ברכב התקדם מאוד בשנים האחרונות, וניתן למצוא היום שלל מערכות תאורה בכלי רכב חדשים שמחליפות את נורות ההלוגן הישנות בנורות קסנון/לד. נורות קסנון הן נורות בהן בוער גז קסנון ומפיק תאורה לבנה-כחלחלה שהיא חזקה יותר מתאורת ההלוגן הישנה. השימוש בנורות קסנון החל בסוף שנות התשעים ברכבי יוקרה.

היום פנסי קסנון פחות נפוצים כי עולם הרכב עובר לתאורת לד גם בפנסי החזית. נורות לד מפיקות תאורה חזקה מאוד ובהירה מאוד תוך צריכת זרם נמוכה יחסית. כיום בעיקר כלי רכב יוקרתיים מצוידים במקור בתאורת לד בפנסי החזית, או שניתן להזמין את הפנסים האלה כאופציה כשמזמינים רכב חדש.

אסור על פי החוק לשנות את סוגי הנורות ברכב ללא אישור משרד התחבורה. זה דומה לנושא שיפורי הרכב, שעסקתי בו במאמר באתר הזה. כל שינוי בתאורת הרכב, למעט התקנה של פנסי ערפל או זרקור) נחשב “שינוי מבנה” ומחייב אישור של משרד התחבורה, שברוב המקרים לא יינתן. אני לא עוסק כאן בשאלה אם שוטר יעצור אתכם על החלפת נורות מהלוגן ללד ואם תקבלו דו”ח או לא. שינוי כזה אסור חוקית בישראל. רק רכב שהגיע לישראל ונרשם כאן עם פנסי לד בחזית יכול לנסוע בישראל עם פנסים כאלה.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו”ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

דרור כהנוביץ’ הוא עו”ד העוסק בדיני תעבורה במשרד עורכי דין לאה גולדמן, חובב רכב וכותב בבלוג “אב במשרה מלאה“.

Print this pageEmail this to someoneShare on Google+0Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn0Share on Facebook0

5 תגובות

  1. תומר

    מהי בעצם הסיבה שהמדינה מאשרת יבוא ומכירה של נורות שהשימוש בהן הוא לא חוקי ?
    להדיוט כמוני נוצר רושם כי מדובר ברווח כלכלי עבור לא מעט גורמים כמו היבואנים, המפיצים,
    וכמובן המדינה עצמה, שסביר להניח מרוויחה ממיסים, קנסות וכדומה.
    בקיצור כולם חוגגים לנו על הת…ת.
    נכון שאף אחד לא מכריח את הנהגים לעבור על החוק. יש להם אפשרות בחירה לכאן או לכאן.
    אבל לא היה נכון יותר, למנוע את האפשרות הזאת מלכתחילה ?
    אשמח למישהו שיעשה לי קצת סדר בדברים. תודה.

  2. אלן

    חבל מאוד שלא אוכפים את החוק נגד החלפת נורות מסנוורות וגורמות לעיוורון קצר אצל רוכבי אופנועים בשעות החשכה. יש בדרום המון כאלה כולל ציפוי כהה בחלונות. המשטרה לא פועלת בכבישי הדרום.

  3. קיטי

    רוני גינת, את.ה שואל.ת בשל הפוסט של יורם יובל? גם אני נכנסתי לכאן כדי לראות אם יש מענה על כך, אם כי למיטב הבנתי, מטרת הדלקת האורות המהבהבים היא להתריע על אי תקינות הרכב למשתמשים האחרים בדרך והסיכון שהוא יוצר בשל כך; גם אם הרכב תקין, אך מיקומו מסכן משתמשים אחרים בדרך, יתנו דו”ח על מיקום הרכב ולא על הדלקת אורות מהבהבים..
    אשר על כן: מחד גיסא – אם הרכב תקין אך עפ”י השקפת העולם שלנו המצב הפוליטי אינו תקין ויש להתריע על כך טרם הבחירות, כנראה שזה לא צריך להעשות דרך אורות הרכב.
    מאידך גיסא – אם כל אחד הוא אור קטן, ולצערנו, כולנו יחד כבר לא יוצרים אור איתן, ולכן הרכב המוביל הופך מסוכן; וכשהנהג הראשי זורק אבנים בנסיעה ועושה בלגן, אין מנוס ויש להדליק אורות חירום מהבהבים בכל דרך קיימת וגם כאן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.