רכב צמוד: ג’יפ קומפאס – סיכום סקירה ארוכת טווח

עברו חלפו להם 60 ימים בחברת הקרוסאובר הכתום עז – ג’יפ קומפאס. רכב פנאי עירוני, עם אוריינטציית שטח – שבילים. אז איך היה לנו? הגיע זמן לסכם

 

רכב צמוד: ג’יפ קומפאס – סיכום סקירה ארוכת טווח

 

צילום: אלכס רבינוביץ’

הזמן שלי עם הג’יפ קומפאס לא היה מבחן דרכים “ארוך טווח” סטנדרטי, כי אם “מבחן היום יום”, שהוא המבחן האמיתי: מבחן התחושה, מבחן הנוחות, השימושיות, האבזור ועוד. זמן לסיכומים…

אם תשאלו צרכנים וצרכניות לפני רכישת רכב, מה הם מחפשים ברכב הבא שלהם, בוודאי תשמעו פרמטרים כמו שימושיות (מרווח פנים, נפח תא המטען, קיפול מושבים ועוד), עיצוב חיצוני, בטיחות, ואצלנו בישראל גם צריכת הדלק בולטת מאד ברשימת הדרישות. פרמטרים שנבחנים מול מחיר הרכב, תנאי התשלום, אפשרויות ותנאי טרייד אין וכדומה. אבזור, דינאמיות, ודירוג זיהום אוויר, הם שיקולים חשובים, אך אצל רוב האנשים הם נמצאים בהמשך הרשימה למטה, וגם, לא תמיד נלקחים בחשבון בהגיעם לסוכנות או חברת הרכב. כזה היה הרכב שהיה אלי לאחרונה – מעוצב ופרקטי.

 

נראה טוב. סקירה ג’יפ קומפאס

מראה חיצוני

גי’פ קומפאס במבחן היום יום עונה, ובגדול, על מבחן העיצוב והסטייל, בזכות העיצוב ה-JEEPY שלו – אם מבחינת הגובה המרשים, והחזית החסונה שמזכירה את הגרנד צ’ירוקי (ולא מעט שאלו אותי אם מדובר בעצם בג’יפ הגרנד צ’ירוקי). הצבע הכתום העז שמשווה לו מראה מרענן וצעיר, צבע שלא רואים בכל יום בכביש (תתעקשו עליו), בשילוב צבע שחור לגג הרכב, ש”סוגר את הפינה”, נותן מסגרת יפה לרכב, ומזכה אותו בכל הנקודות. במבחן התוצאה, הרכב הזה “מסובב ראשים”.

 

תא נהג סולידי. גי’פ קומפאס מבפנים

 

בפנים, הגרף מתיישר לכדי קו אופקי עם פיקים קטנים: במבט כולל, תא הנהג והנוסעים נראה סולידי, כהה, שליו, נקי. מושבי העור מעוצבים ונאים, ואותיות הלוגו של JEEP מוסיפים מלא חן, ומזכירים לנו שאנחנו בג’יפ של JEEP, לא סתם. חלקי הדשבורד סולידיים, במרכז – מערכת שמע, מולטימדיה בסיסית, קלה להבנה ותפעול, ומול הנהג לוח שעונים פשוט ונוח. את הפוקוס לוקח מרווח הפנים הגדול, והסאנרוף היפהפה והגדול (שהבן שלי, בן 4, מתעקש שנפתח כל נסיעה).

ואם במרווח וגודל עסקינן, בואו נדבר על המספרים.


שימושיות

ג’יפ קומפאס לא רק נראה גדול מבחוץ, בזכות אורך של 4,349 מ’ ורוחב של 1,819 מ’, תא הנוסעים שלו מרווח, רבוע וגבוה, מה שמאפשר כניסה נוחה, וישיבה נוחה ומרווחת לנוסעים בוגרים וגדולי מימדים, וכן, הטענת שלושה מושבי בטיחות זה לצד זה, ללא קושי. תא המטען, בנפח 439 ליטרים, נסגר ונפתח באופן חשמלי בלחיצת כפתור, עוזר להטעין ציוד וקניות רב, וכן, בנוחות, לחיצה, הטענה, לחיצה. לא צריך יד שלישית לטובת העניין. (כן צריך, מישהו שיסחוב את הקניות לבית, אבל זה עניין אחר, וטכנולוגיה שאני מחכה לה בכיליון עיניים).

 

מושב הבטיחות הגדול נכנס לרכב בקלות

 

מבחן השימושיות ממשיך עם הסאנרוף הפאנורמי החשמלי שהזכרתי לטובה, שנפתח ומאיר את כל חלקי הרכב, את בקרת האקלים המפוצלת, עם יציאות אוויר גם לנוסעים מאחור. ההתנעה ללא מפתח, חיישני הרוורס מקדימה ומאחור, קיפול הספסל האחורי לטובת קבלת תא מטען גדול יותר ושטוח, מושב נוסע אמצעי שהופך למשענת יד ליושבים בצידי הספסל האחורי, עם מקומות לבקבוקים או כוסות (נחשו איפה הילד רוצה לשים את בקבוק המים שלו?), מדרכי הצד הכסופים בוהקים שבאים כתוספת דיי נחוצה, ובתוספת תשלום, ולא רק בשביל החן והיופי של הטוטאל לוק, אלא בשביל להיעזר בהם:

1. לילדים קטנים – לרדת בקלות למטה
2. למבוגרים שזקוקים לתמיכה נוספת, לרדת או לעלות לרכב
3. לטפס על המדרך לטובת העמסת דברים על גג הרכב, אם חיברתם למסילות תא חפצים לגג הרכב (שם “זורקים” את כל המטלטלין לטיולים ועוד).

בשקעים, בפתחי האחסון (על אף שלא מצאתי מקום ראוי להציב בו את הסמארטפון בתא הנהג, ואין מנוס מאבזור חיצוני, כמו מעמד או מגנט, שימלא את החסר).

 

לא קונים רכב בלי מערכות בטיחות מתקדמות מקוריות. נקודה

בטיחות

בשנים האחרונות, בהשפעה ישירה מאירופה, (כי בארצות הברית לוקחים יותר את הזמן עם התנאים והחמרות בנושא מערכות בטיחות אוטונומיות), מדינתנו הקטנה, ישראל, לוקחת ברצינות רבה את פרמטר הבטיחות בכלי הרכב שלה. יותר צרכנים וצרכניות, שרוצים לרכוש רכב, מבקשים לדעת כמה הרכב שהם רוצים לרכוש בטיחותי. למי שעדיין לא רואה בכך תנאי או פרמטר בכלל, הגיע הזמן להעשיר את הידע, לקרוא, לצפות במבחני ריסוק, ולראות מה קורה לרכב עם ציון ריסוק נמוך, או להעמיק באופן בו מערכות בטיחות אוטונומיות מקוריות פועלות, ומצילות חיים. תנאי/פרמטר הבטיחות צריך, וחייב, להיות בראש סדר העדיפויות של כל מי שרוכש לעצמו רכב.

התקנות שהחלו בשנה שעברה רק “יחמירו” בהמשך, ואם נרצה או לא נרצה, שוק הרכב יתיישר עם הקו המנחה והקשוח, עד שכל המכוניות שישווקו בארץ תדענה להחזיר אותנו לנתיב במקרה של איבוד שליטה, או לבלום אם לא קלטנו בזמן את המכונית הקרבה והולכת מלפנינו (אגב, רוב המערכות הללו ניתנות לביטול, אך חשוב שתהיה אופציה כזו ברכב).

בשורה התחתונה, מכוניות שאינן עומדות בסטנדרט הבטיחות האירופאי: הכולל שלל מערכות בטיחות מתקדמות, אוטונומיות (מערכות אוטומטיות, שפועלות באופן אוטומטי), מקוריות ברכב (מקוריות – שהוטמעו ברכב במפעל הייצור ולא כמערכת חיצונית שהוטמעה בארץ): כמו בקרת סטייה מנתיב אקטיבית, בלימה אוטונומית במקרה חירום (של כמעט תאונה), ועוד, לא ראויות להיות רכב משפחתי וגם לא משפחתי. לא ראויות. אם תעמיקו ותחפשו, מכוניות כאלה גם מדורגות עם ציון ריסוק נמוך.

אחרי הנאום הזה, רציתי לציין שבמבחני הריסוק הרשמיים, ציון מבחן ריסוק של הג’יפ קומפאס הוא – 5 כוכבים. ויש בו שתי מערכות בטיחות מתקדמות חשובות – תיקון סטייה מנתיב ובלימה אוטונומית, בתקווה שבמתיחת פנים/דור הבא, הוא יהיה מאובזר בכל מערכות הבטיחות המתקדמות הנחוצות.

 

חוות דעת על ג’יפ קומפאס

 

רגע רגע רגע, מה, הכל טוב בקומפאס הזה? וגם, איך בוחנים רכב ב-30 דקות.

ב-8 השנים בהן אני בוחנת מגוון כלי רכב, ואחרי מאות מכוניות, אני יכולה להגיד, שאפשר לנתח רכב, ברמה סבירה למדי, ולהגיע למסקנות (חלקיות) בנוגע לטיבו של הרכב, תוך 30 דקות (אפילו פחות, פשוט לא בא לי להתמודד עם תגובות נשכניות). כן.
ברגע המפגש עם הרכב, העיניים קולטות ומצלמות איך הרכב נראה מבחוץ פנימה (דשבורד, איכות חומרים, ריפודים, גודל מושבים ועוד). מתמקמים על מושב הנהג, וכשהנסיעה מתחילה “הישבן מתחיל להרגיש” את כל היתר:
1. דינאמיות
2. שיכוך/ספיגת מתלים.

האוזניים מצטרפות:
1. כניסת רעשי רוח
2. מה עובר לנו מכביש לתוך הרכב
3. רעשי מנוע במנוחה, בנסיעה, במאמץ
4. מה טיבם של הרמקולים, מהם בוקעת המוזיקה.

ואז מתכנסים כולם – העיניים, האוזניים, הגוף והראש, לבחון:
1. איך הרכב פונה?
2. בולם (בלמים רגישים, דוושה עמוקה, גבוהה, בולם חזק…?
3. איך הרכב מאיץ, מהמקום, בזמן נסיעה.
4. ובהמשך לזה, איך הוא עוקף? בקושי, המנוע נחנק, האם נדרשת הכנה לפני עקיפה, איך מסתיימת העקיפה, לאיזה סל”ד הגענו.
5. ומה עם ההגה בכל הסיפור הזה? איך הוא מרגיש, איך הוא גורם לנו להרגיש בסיטואציות רגילות ובסיטואציות “קצה”, כמו עקיפה קשוחה יותר, או פנייה מהירה.

30 דקות ויש לפחות חצי מושג ויותר, מה טיבו של הרכב הנבחן.

רוצה לומר, את דעתי על הקומפאס גיבשתי ב-30 דקות, ואם להיות כנה, ב-30 שניות.
טבעי מאד, שככל שנהיה עם רכב כלשהו יותר, נלמד להכיר אותו יותר, להתרגל אליו, ולהסתגל לכל מיני פיצ’רים, ו”התנהגויות” ברכב שאולי לא חיבבנו בהתחלה.

אני יכולה להעיד שהמנוע הקטן למדי בג’יפ קומפאס (1.4 ליטר טורבו) לא היה מספיק דינאמי בשבילי בהתחלה, אולי בגלל שהוא הגיע אלי לידיים אחרי כמה מכוניות דינאמיות מאד, שהיו אצלי במבחני דרכים קצרים. נכנסתי לג’יפ, לחצתי את דוושת הגז למטה וחיכיתי לתגובה זריזה, מג’יפ משפחתי שלא מתיימר להיות ספורטיבי בשום אופן. אז למדתי אותו, וביום יום שלנו הבנתי מה מנוע הטורבו הקטן יכול לתת לי ואיפה הוא בשיאו (קראתם את הכתבה הראשונה, נכון?).

 

גם לילד יש מה להגיד על הרכב המשפחתי


כשאני מסתכלת על פרמטר ה”דינאמיות” ברכב דרך העיניים של “ישראל ישראלי”, אני לא יכולה שלא לחשוב – “למי אכפת”!. למי אכפת אם ההאצה ברכב היא לא מיידית והרכב לא מרגיש דינאמי ביציאה מהמקום. חשוב לי כל הזמן לנתח את ה”ביקורת” שלי על רכב, דרך עיניים של צרכנים מן השורה, ולא רק דרך העיניים שלי כבוחנת רכב.

השכנה שלי, אישה בת 68-69, רופאת שיניים במקצועה, ראתה את הקומפאס הכתום בחניה שלי, ונדלקה עליו ממבט ראשון. היא בוהה בו כל בוקר, וכשהיא פוגשת אותי היא לא שוכחת להזכיר לי את זה. האם לשכנה שלי אכפת מנפח המנוע וההאצה שלו מהמקום – אני מתקשה להאמין. האם היא מדמיינת את עצמה ברכב הזה, נוסעת “על הגובה” ובסטייל, עם הסאן רוף פתוח? תענו אתם.

לסיכום, כי צריך לסכם חודשיים עם ג’יפ קומפאס בבית. הרכב הזה התגלה כשימושי מאד למשפחה עם ילד (גם לשניים ושלושה יהיה מקום). אהבתי מאד את הגובה שלו, את מדרכי הצד, ואת תא המטען שנפתח ונסגר באופן חשמלי. החמיא לי מאד, (כאילו שזה בגללי…), שזכיתי למבטים בוחנים ומתעניינים בכביש, וגם לשאלות.

למדתי לאהוב את האופי שלו, את המולטימדיה הבסיסית (שהייתי משדרגת מיד עם קבלת הרכב, אילו היה שלי), את התחושה על המושבים, את הקלות בתפעול המערכות השונות, ואת הקלות שבהכנסת מושב הבטיחות פנימה בשל גובה תא הנוסעים, (תארו לכם איזה קריזה זה להעביר מושב בטיחות מרכב מבחן לרכב מבחן אחר כל כמה ימים).

ואפילו למדתי להעריך את פתח האוורור לילד מאחור, אחרי שחזרתי לרכב הצמוד הפרטי שלי. אז, היה שלום קומפאס! היית טוב אלי.

 

צריכת דלק ממוצעת בסיום מבחן ארוך טווח: 9.5 ק”מ לליטר
דירוג זיהום אוויר: 15 מתוך 15
מחיר: ג’יפ קומפאס, רמת אבזור Limited פלוס – 234,900 ש”ח











Print this pageEmail this to someoneShare on Google+0Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn0Share on Facebook0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.