שיר פרידה: מיצובישי פג’ארו מבחן דרכים

מיצובישי פג'ארו, המלך, מפלץ השטח שאוכל אבק לארוחת בוקר, לועס סלעים, מנתץ בולדרים לארוחת צהריים וצולח נהרות בארוחת ארבע, פןרש לגמלאות, יצאנו להיפרד מאחרון הדינוזאורים - מבחן דרכים

אחרון הדינוזאורים. מיצובישי פג'ארו ארוך

צילום: אביחי דמארי

מיצובישי בעשורים האחרונים לא נמצאת במצב כלכלי מזהיר, דרישות הזיהום והבטיחות המחמירות הכניעו את היצרן היפני, שבחר שלא לשדרג את הפג’ארו הוותיק אלא לזנוח את שיווקו באירופה בכלל, ובישראל בפרט. באקט של כבוד אחרון יצאנו לפגוש את מיצובישי פג’ארו בגרסת הדקאר, למבחן דרכים מאובק. גרסת הדקאר האייקונית בשונה לדגמים הרגילים, זוכה לשדרוג צמיגים, בולמים, מיגוני שטח וגוון צבע מחמיא. הפג’ארו הנבחן זוכה לכינוי על שם מבחן הסיבולת האולטימטיבי, אותו צלח וניצח מספר פעמים, ראלי דקאר.

פגישה ראשונה ואחרונה

מיצובישי, הם לא ניגנו על מיתרי הרגש כבר תקופה, והעובדה היא, שעד תקופה לא רחוקה, הם לא ניגנו על מיתרי הרגש, הם פרטו עליהם, וחזק. זוכרים את מיצובישי איבו? אז נהיה חייבים להודות שכשמיצובישי רוצים לשחק, הם יודעים לשחק. אבל עם רגש ומשחקים ראוותניים לא הולכים למכולת. וכשפרשת הונאת זיהום האוויר של מיצובישי (פרשה דומה לדיזלגייט של קונצרן VAG) תלויה באוויר, התקציב למחלקת מו”פ קטן מרגע לרגע.

אז מיצובישי העניקה לנו את הזכות לנהוג על המפלצת הגדולה שלהם, כן, היא לא מעודכנת, לא נעימה יתר על המידה וחסרת אבזור בטיחות מתקדם, אבל מה יש לה? נשמה פרועה, והרבה ממנה. העיצוב החיצוני מוכר, לא השתנה בהרבה מאז 2006, אך דגם הדקאר הנוכחי זכה לשדרוג גווני, הגבהה נאה, וסט צמיגים מצודדים שעושים חסד לדינוזאור היפני, והתוצאה לפניכם, אביחי צלם העל טוב בתיאורי חוץ, אז אשמור לו את הסגמנט הזה.

רכב שטח אמיתי. מיצובישי פגארו גרסת דקאר

קצת על בטן הספינה ומה שמניע אותה

מנוע 3.2 ליטר טורבו דיזל המפיק 190 כ”ס ו- 45 קג”מ נוכחיים, אני אומר נוכחיים כי שומעים אותם, כל הזמן, בידוד הרעשים בפג’ארו הוא לא מהטובים שבנמצא, במיוחד בעידן החדש בו רמת ה NVH (רעש, רעידות ונוקשות נסיעה) נמדדת בקפדנות. המנוע מיושן, קלאסי אם תרצו, אך בכל מקרה, בסוף ימי המבחן צריכת הדלק עמדה על ליטר לכל 8 ק”מ, תוצאה לא מחמיאה במיוחד. אך בכל זאת, הדרישה לכוח זמין לאורך המבחן הייתה גבוהה.

בעבר היו גם גרסאות בנזין רוויות צילינדרים, 6 במספר, שהיו חזקות ועוצמתיות, אך צמאות בהתאם. בתקופת הזוהר של הפג’ארו אי שם בעשור הקודם הוא זכה לפופולאריות רבה וכל איש שטח הכיר וידע מי הוא המלך בשבילי האבק, לצידו התייצב היריב השקול לו, טויוטה לנדקרוזר. אז מי יחליף את הפג’ארו על ראש הגבעה? היו שמועות על דגם קונספט חשמלי אך עדיין אין משהו רשמי מיפן, בינתיים נסתפק בקרוסאוברים אופנתיים ורכים.

מנהרת הזמן

הישיבה גבוהה, המושבים קשיחים, החלונות גדולים, כמו שרכב שטח אמיתי צריך להיות, רואים הכול וכמו שצריך, ההגה עטוי עור ונושא שלל כפתורי שליטה, ובנהיגה הוא גם מדבר איתך על הנעשה על הקרקע, במיוחד בשטח. העיצוב החדש ישן מקבל נקודות זכות עם שינויי הגוון על הדשבורד, המושבים הבהירים והגג הנפתח, הלחצנים הכפתורים והידיות מרגישים ששייכים לעשור הקודם והמרחב הפנימי לא מזהיר יתר על המידה, רכב מפנק ונעים לשהייה זה לא בדיוק הפורטה של אביר השטח.

אז מה כן טוב במכונת השטח הזו? חלל תא הנוסעים מרגיש עמיד, כזה שיישאר בחיים אחרי טלטלה או שניים, או מיליון, מערכת המולטימדיה גם היא טובה, עובדת כמצופה אך חסרה עדכון מודרני, לראיה אין כניסות USB, ודווקא בגרסה הרגילה יש. מאחור מסתתרים להם זוג מושבים לאופציית 7 מקומות, צפופים ומותאמים יותר לילדים אך יסבלו לפרק זמן קצר גם מבוגרים, המושבים עטויי עור ומלפנים הם גם מחוממים לימים קרים יותר.

תא נהג מיצובישי פג'ארו

מתגלגלים על האספלט

מטפסים על הפג’ארו, זה הרכב הגדול ביותר של מיצובישי פה בארץ, הוא נמתח לאורך 4.9 מטרים ברוחב של 1.85 מטרים ומתנשא לגובה של 1.86 מטרים. בחור גדול הפג’ארו הזה, הזוויות נאות גם כן עם זווית גישה של 34.5 מעלות זווית נטישה של 24.5 מעלות וגובה צליחת תעלת מים בעומק של 0.7 מטרים. זווית שיפוע הצד המקסימאלית היא 45 מעלות, די אקסטרים אם חושבים על זה רגע. הנתונים הללו מציבים את חיית השטח הזו בצמרת הקטגוריה במלחמת ראש בראש צמודה ומדממת עם היריבות הטכנולוגיות והמתקדמות, ודווקא בנקודה הזו, למיצובישי פג’ארו נקודת אור, מבנה אחוד, מתלים נפרדים ויכולת נעילת דיפרנציאל אחורי אמיתית, שבשטח, זה מורגש בגדול.

אבל על השטח עוד נדבר, איך הפג’ארו בתוך העיר? מגושמת, גדולה, רועשת, פרטנרית אלגנטית ומהודרת? לא ממש, יותר ויקינג עטוי שריון עם גרזן אימתני, מי שמחפש את ההידור, האלגנטיות, השקט והטכנולוגיה, שיחפש את זה אצל המתחרות, מיצובישי פג’ארו הגיעה בכדי לפזר אבק, אבנים ובוץ בכל מקום.

העברת ההילוכים נעשית בקלות, הכוח זמין בכל עת, בכל זאת מנוע טורבו דיזל מכובד, תיבת הילוכים פלנטארית 5 מהירויות ותיבת העברה הניתנת לשליטה, עד כאן מצוין. המתלים מכוילים קשה, הפג’ארו לא רחמן בן רחמנים, יש מהמורה על הכביש הפג’ארו יודיע לך על כך, הריסון גם הוא לא מבריק עם זוויות גלגול גדולות, אך לנהיגה רגועה הפג’ארו יהיה חזק נוכח ובעל קסם מיוחד משלו. אז טיילנו קצת בתוך העיר ואפילו בכביש המהיר, סה”כ מאוד נחמד כאן, גבוה, רואים הכל, הכוח זמין אבל משהו חסר, אולי קצת בוץ על השמשות, ולכן ללא דיחוי נוסף, בירידה הבאה ימינה.

שיר פרידה: מיצובישי פג’ארו מבחן דרכים

זוחלים בבוץ עם סכין בין השיניים, הפג’ארו הגיע הביתה

קצת אבק, סלע או שניים, הפג’ארו לא מתרגש, לחיצה כבדה על דוושת הדלק, הקצב גובר, כיול המתלים הנוקשה מבהיר לנו למה הוא כויל כך. מדלגים בין המהמורות מעלים שובלי אבק ופסגה קטנה וקורצת עם סימני צמיגים. היו שם לפנינו ויהיו גם אחרי, עכשיו תורנו, ניסיון ראשון, אמצע העלייה, פרפור אבק מהצמיגים האחוריים ועמידה, רוורס. הנעה כפולה, מטפסים, אמצע עלייה פרפור של ארבעת הגלגלים ועמידה. רוורס. הילוך כוח, נעילות, כל מה שאפשר, גם הדלתות וגם תא הכפפות הננעל (כן עדיין קיים מסתבר).

גז איטי, קצב זחילה נחוש, שמיים ועננים, ראש החוצה דרך החלון הגדול לראות שאנחנו עדיין במקום שבו אנו אמורים להיות, ממשיכים, מספר טלטלות, מספר פרפורים קטנים, הצלבה או שניים ואנו על ראש הגבעה תוהים על קנקנה של מכונת השטח המעולה הזו, הרי ליום יום כבר הרגשנו שהיא לא בדיוק הבחירה הטבעית מבין המתחרות, היא גם לא מהודרת או אלגנטית ומאובזרת כמותן, אז מה כן? מה כן כבש אותנו במיצובישי פג’ארו שעומד לחלוף מן העולם? החייתיות שלו, הוויקינגיות או הספרטניות האלימה, מחוץ לאספלט זהו רכב סופי שבוע מושלם, הוא ייקח אתכם ואת המשפחה המורחבת שלכם לאן שרק תרצו להגיע, בתוך הנחל, על הגבעה הטרשית, בין שכבות הפודרה או על הדיונה הקרובה לביתכם, כי כשמדברים על רכב שטח, מיצובישי פג’ארו, היהלום היפני הזה, מבריק בשיאו.

פג'ארו קינג

להתראות חבר

נכון לכתיבת שורות אלו מיצובישי פג’ארו לא משווק רשמית יותר, אפשר למצוא מספר דגמים שעדיין לא נמכרו אבל אם תחפשו לכם דגם חדש מהחברה, יכול להיות שתתקלו ב”מספר קשיים”. הפג’ארו איתנו כבר משנת 2006, 12 שנים הוא החזיק בלפיד בגאון, עם השנים כשמתחריו הטכנולוגיים התקדמו ושיפרו את עצמם לדעת, מיצובישי פג’ארו שמר על אופיו הקשוח, נעילות מכאניות מהסוג הישן והטוב, כאלה ששומעים כשהן נדרכות, תיבת העברה עם הילוך כוח אמיתי, אופציות מנוע דיזל מטרטר או מנוע בנזין רווי צילינדרים רעשן ועוצמתי.

מיצובישי פג’ארו הוא ההגדרה לרכב שטח אמיתי, לא סתם הדגם בשמו דאז “פג’ארו קינג” הוא אחד מרכבי השטח המבוקשים בשוק היד השנייה, המתחרים הססגוניים הפכו רכים, נעימים, כאלה שיושבים יפה על מדרכות, נדירים רכבי השטח שנשארו נאמנים למקור. כמה חבל שירד מפס הייצור, יריביו כפי שאמרנו, כולם הפכו להיות מחושמלים, אלקטרוניים, ועם מערכות ירידה במדרון. הפג’ארו גולש במדרון, הוא לא יורד אותו. אל תטריד אותו עם חישובי זוויות, מומנט או בחירת תוואי קרקע, הוא יעשה הכול עם מה שיש לו, הכול כולל הכול.  

אז איך אומרים שלום לרכב ששירת אותנו תקופה כל כך ארוכה? אפילו התגייס לצה”ל ואף לבש מדים ירוקים (או חומים), מפלצת שטח שהוכיחה כי מלך יש רק אחד, כל השאר מתחזים או אלופים לשעבר, כאלה שכבר לא יכולים לעשות שטח כמו פעם.

כמה כיף היה סוף שבוע שלם עם המכונה הזו, עלינו עליות שלא ידענו שאפשר לעשות עם רכב שמגיע ללא שדרוגים, ירדנו מורדות וצלחנו נחלים בנונשלנט כמו שרק מיצובישי פג’ארו יודע לתת. עברנו תוואי שטח שישאירו את הקרוסאוברים החינניים של שלל גווניהם בהמתנה לגרר. כמה טוב שהיית, ותודה רבה על שירות מוצלח, קשוח ומסור.

Print this pageEmail this to someoneShare on Google+0Tweet about this on TwitterShare on LinkedIn0Share on Facebook0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.