טויוטה היילקס 2020 (2.4 דיזל ADVENTURE 4X4) – מבחן דרכים

מבחן דרכים לרכב השטח – טנדר של טויוטה – טויוטה היילקס 2020 – מה חדש אחרי מתיחת הפנים?

 

טויוטה היילקס 2020 (2.4 דיזל ADVENTURE 4X4) – מבחן דרכים

יש מעט מאוד דברים אייקונים בעולם הרכב, שמצליחים להשתוות לפרקים הישנים והטובים של טופ גיר, עם הצוות המקורי, מפעם, לפני שלג’רמי קלרקסון הסתובבה הקופסא והוא פוטר מטופ גיר. לנצח אזכור את עונה 3, פרקים 5 ו-6 (מומלץ לצפות), כשקלרקסון וג’יימס מיי, החליטו להתעלל בטויוטה היילקס אדומה ישנה, שנקנתה על ידי קלרקסון בכדי “להרוג אותה”. התכנית המקורית הייתה להתעלל ברכב, לרמה כזאת שאי אפשר יהיה להניע את המנוע ולנהוג בו כלל. טו מייק לונג סטורי שורט, אחרי שההיילקס נכנסה בעץ, הוטבעה בתעלת בריסטול, הושלכה ממנוף, ואז הושלכה מבניין בן 23 קומות והושחתה לרמה שבה בקושי היה ניתן לזהות את הרכב, המכונאי חיבר את המצבר מחדש (בכלי עבודה רגילים ללא חלקי חילוף), שם דיזל והרכב הונע בהצלחה. מאז השם הנרדף להיילקס היה “TheIndestructibleHilux“, תודו, רכב שעומד במהלומות כאלה, לחלוטין יכול לזכות בתואר “בלתי ניתן להשמדה”, יחד עם Hulk ו-Wolverine.

חניון בית טויוטה, ביגאל אלון, כבר הפך לבית שני. קיבלתי את המפתחות וירדתי לחניה לחפש את הכלה, או במקרה זה, החתן. והוא עמד שם בגאון, במרחק מה, בולט במידותיו, בכל זאת, מדובר ברכב לא קטן. כדי להבין כמה ארוך, הדגם הארוך של הלנדקרוזר, הג’יפ היוקרתי של טויוטה, מגיע ל-4.84 מטרים. ההיילקס, מגיע לאורך של 5.33 מטרים, כחצי מטר יותר.  כל זאת במשקל 2.1 טון (לדגם ה-4X4 שקיבלתי, מנוע 2.4 ליטר דיזל, עם 150 כ”ס). איני נוהג ברכב צנום מידות, ויצא לי לנהוג על לא מעט ג’יפים, בחיי, ועדיין, לקח לי זמן להתרגל למידות. לאחר כמה דקות השתלבתי לאיילון והתחלתי לבחון מה השתנה מהיילקסים שאני הכרתי בחיי. 

הטנדר של טויוטה – טויוטה היילקס מתיחת פנים 2020

לא מדובר בדור חדש, אלא מתיחת פנים. טויוטה היילקס 2020 היא הדור השמיני של ההיילקס, שהושק עוד ב-2015. מה שחדש הוא, שכמו כל רכב משפחתי אחר, הדגם לשנת 2020 מגיע עם אבזור בטיחות שנדרש היום כסטנדרט בארצנו. סטנדרט גבוה יש לומר, בהתאם לקטגוריה ומחיר הרכב. למערך הבטיחות בהיילקס קוראים TOYOTA SAFETY SENSE והוא כולל: מערכת זיהוי תמרורי דרך (הגבלת מהירות בתצוגה, כולל אזהרה ויזואלית וקולית במקרה של אי ציות), בקרת שיוט אדפטיבית דינאמית, ששומרת מרחק מהרכב מלפנים, תוך התחשבות במגבלת המהירות בדרך. בנוסף יש זיהוי הולכי רגל (יום ולילה) וזיהוי רוכבי אופנים (יום), בקרת סטיה מנתיב (כולל סיוע בהגה).

המערכות האלה קיימות בדגם ה-ADVENTURE 4X4 בלבד (היקר). חשקה נפשכם בדגם ה-2X4 או ה-4X4 ה-ACTIVE, תצטרכו להסתפק במובילאיי בהתקנה מקומית, סה טו. מניח שמדובר על שיקולי מחיר. דגם ה-2X4 מתחיל ב-229,900 ₪. דגם ה-4X4 הידני מתחיל ב-230,900 ₪. דגם ה-4X4 האוטומטי בגרסת ה-ACTIVE מתחיל ב-247,900 ₪, והדגם הנבחן על ידנו, המאובזר והיקר בין רמות האבזור – מתחיל ב-259,900 ₪, אך כולל את כל מערכות הבטיחות. ההפרש בין דגם ה-ACTIVE ל-ADVENTURE הנבחן, עומד על 12,000 ₪, איני רואה סיבה לוותר על מערכות הבטיחות בהפרש כזה, וזה לא ההבדל היחיד בין הדגמים. 

בדגם ה-ADVENTURE מותקנת מערכת TOYOTA TOUCH 2, מסך מגע 7 אינץ’, כולל מצלמה אחורית עם סיוע תצוגה בחניה (חייב ברכב במידות האלה), יש כאן גם צג נתונים HD במרכז לוח המחוונים, צבעוני, המציג פרטים על הרכב, כניסה USB ו-AUX, בקונסולה המרכזית ומזגן עם בקרת אקלים דיגיטלית. כל אלה, הופכות את הדגם הזה, למשתלם בהיצע של ההיילקס.

 

לוח שעונים טויוטה היילקס החדש
קצת כורכר ומדבר. מבחן דרכים טויוטה היילקס

לא היה לי ספק שקיבלתי את גרסת האבזור הבכירה של הטויוטה היילקס. במקרה של ההיילקס, שבמשך שנים היה סוס עבודה של עצמאים בכל התחומים, החל מנגרים, מסגרים וקבלני עפר, היא לאו דווקא מחמיאה לו. במבט ראשון, בפנים, לא הרגשתי בפיק-אפ או טנדר, אם תרצו. אמנם לא מדובר על מסך מגע ענק לאורך (בהתקנה מקומית), של הלנדקרוזר, אבל עדיין מדובר על רכב מפנק, עוטף, עם כל השדרוגים האפשריים, שדומה הרבה יותר ללנדקרוזר מאשר לאחיו המבוגרים שעדיין נוסעים בשטח באזורים החמים של המידלאיסט עם מקלע כבד בארגז. זאת אומרת, אני מניח, שבהתקנה מקומית אצל היבואן בעירק או בסוריה, אכן אפשר להזמין מקלע כבד, רק למה? ראיתם איך הוא נראה? 

חרטום ג’יפאי רחב, עם גריל קדמי מוגדל בצבע כרום, פנסים רוחביים שנמשכים לצדדים (כמו בדגמי טויוטה משפחתיים אחרים), פנסי ערפל תחתונים, מראה מודגש, שרירי, תלת מימדי מנופח. ההיילקס, כמה שקשה לומר את זה על טנדר, נראה טוב, אפילו די טוב מאוד, עד שלרגע שכחתי שמדובר בטנדר. קשת ההעמסה הדקורטיבית (בתוספת תשלום), ציפוי ההגנה מפלסטיק לתא המטען (בתוספת תשלום), ומדרגות הצד המהודרות (בתוספת תשלום) מתאימים יותר לרכב פנאי שמתאים הרבה יותר לסופשבוע מהנה עם המשפחה ולביקור פוזה אצל הלקוחות. שום דבר שמזכיר את אותה היילקס אדומה שג’רמי קלרקסון התעלל בה.

טויוטה היילקס – טנדר עבודה או רכב פנאי?

הדבר האחרון שאפשר להגיד עלי הוא שאני צנום במידותיי. יש מעט מאוד כלי רכב שנוחים לי באמת. אני מרגיש בבית בכלי רכב גדולים מאוד, כמו הדיסקברי למשל, וזו גם הסיבה שתמיד אעדיף אמריקאית גדולה של פעם על פני משפחתית “ליסינג”. טויוטה היילקס הייתה נוחה לי מאוד. המושב נוח, יש כאן כיוון גם לגובה שגרם לי למצוא תוך שניות תנוחת נהיגה נוחה (והגה מתכוונן גם לעומק). כשאספתי את הילדים לטיול השטח הקצר, לא שמעתי תלונות על המושב האחורי, יש בו מספיק מקום. יש נוחים יותר. ברור. הזווית עלולה להיות ישרה מדי, למי שרגיל להתרווח בנוחות ברכב צרפתי או גרמני. ועדיין לא התקבלו תלונות מצוות הבדיקה שמתלווה אלי לרוב הנסיעות. נהפוכו

נכנסו לשטח. הגשם היה אדיב למדי בימים שקדמו לבדיקה. לקח לי דקה להתחפר. בן ה-6 מהמושב האחורי השמיע צחקוק קטן: “אבא, שכחת להפעיל את ה-4X4?”. אכן. ברכב ברירת המחדל היא הנעה 2X4, זה מה שתבחרו לנהוג בו, ביום יום, רוב היום. בסיבוב מתג אתם עוברים ל-4X4, וגם כאן, כמו בכל ג’יפ, יש שני מצבים – רגיל וכוח. נקישה קטנה מלמטה מסמנת לכם שעברתם בין המצבים ומאותו רגע, יש לכם כלי מהנה במיוחד לשטח. הילוך כוח ונעילת דיפרנציאל אחורית, זה שילוב מילים שאמנם לא אומר הרבה למי שלא מעביר את סופי השבוע שלו בזחילה איטית וטיפוס על גבעות שכל קשר ביניהן לרכב נראה תמוה למי שלכל היותר רגיל לטפס על מדרכות בעיר. עם זאת, למי שזה כן אומר משהו, יבין שיש פה חיה רעה, מהנה, שנהנית במיוחד ממהלך מתלים מצוין מאחור, מעט מוגבל יותר מקדימה. 

נסיעה מהנה בשטח. טויוטה היילקס

אחד החסרונות הבולטים של טנדר, ביחס לג’יפ, הוא כיול מתלים. ארגז פתוח משמעותו משקל נוסף. משקל של עד 800 ק”ג נוספים שהטנדר מסוגל להעמיס, ולכן הדילמה הנצחית העומדת בפני כל מתכנן, היא בחירת מתלים, קפיצים וכיול המערכת בצורה המיטבית. לפיכך, קשה מאוד להגיע לדרך המלך, מה שמתאים בנהיגה מאומצת עם משקל גבוה יהיה פחות מתאים בנהיגה בארגז ריק. ופה, נהיגה ללא מטען, לא תשקף תמיד נכון, מבחן דרכים אמיתי.  

משטח עם כ-200 ק”ג הועמסו בגאון על הרכב מאחור. מדובר על כרבע מיכולת ההעמסה האמיתית של ההיילקס. תתפלאו, אבל זה עשה רק טוב. מ-רכב שנוטה למעט עצבנות בכבישים לא איכותיים והרגשה קופצנית מדי במהירויות נמוכות, ההיילקס הפך למעודן יותר, נעים יותר לנהיגה, ונראה כי הקילוגרמים האלו עשו לו רק טוב. אם היה לי היילקס, הייתי מעדיף לשים בתא המטען כמה קילוגרמים מיותרים, רק בכדי להבין, שזה לא מזיז לו, רק מרגיע אותו. 

יש לא מעט בחירות שעומדות בפני אדם שמעוניין ברכב עבודה. בקטגוריית הטנדרים יש את הדי-מאקס, טרייטון ודומיהם. מי שרוצה משהו גדול יותר, וגם ליהנות מהחזרי בלו ומע”מ יפזול לשברולט סילברדו או ראם. שאלתי פעם חבר, שקנה טויוטה היילקס חדשה, למה הוא הלך עליה ולא על אמריקאית גדולה, באותו המחיר. הוא ענה לי: “אני קונה רק טויוטה”, ואני בהחלט מסוגל להבין אותו. הוא הוסיף “הן עושות 1:5-6 ושלי 1:11”. צריכת הדלק אכן עמדה על 11.5 ק”מ לליטר סולר. 

 

טויוטה היילקס 2018 "טנדר שבא לעבוד" - מבחן דרכים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *