האח הגדול: BYD Tang 2023 חשמלי שבעה מקומות מבחן דרכים

אחרי שה-BYD Atto3 כבש את טבלת המכירות של כלל כלי הרכב החשמליים, מגיע אחיו הגדול BYD Tang, רכב פנאי חשמלי עם 7 מקומות. האם הוא יצליח בסגמנט המצומצם עד לא קיים, של מכוניות חשמליות 7 מקומות? לקחנו אותו הלוך ושוב עד אילת לבדוק.

חברת BYD, ראשי התיבות של Build Your Dream נכנסה וכבשה את ליבם (וכיסם) של נהגי ישראל. המותג החשמלי הסיני שהחל את דרכו בתחילת שנות ה-2000 כיצרן של מלגזות, משאיות, אוטובוסים וסוללות, הוא היום החברה השלישית בגודלה בסין בייצור מכוניות נטענות (Plug-in). בישראל היא חדרה בעשור הקודם עם אוטובוסים חשמליים, ומספטמבר 2022 החלה בשיווק מכוניות חשמליות 100%. בתחילה, שווקה את BYD Atto3, לאחר מכן את BYD Tang,  אותו אנו בוחנים היום, ודגם נוסף, מנהלים פרימיום חשמלי, BYD HAN.

קרוסאובר חשמלי 7 מקומות

BYD Tang הוא דגם 7 מקומות של החברה המשווק בארץ, ואכן אפשר לראות כבר במפגש הראשוני שהוא די גדול. אורכו הוא  4.8 מ’, ורוחבו 1.95 מ’. בסיס הגלגלים עומד על 2.82 מ’, מה שאומר שמדובר ברכב מרווח ליושבי השורה השנייה. השורה השלישית של המושבים, נוגסת מנפח תא המטען, בנפח 235 ליטרים בלבד. תוסיפו שני תיקים לכבלי טעינה, (כבל רגיל וכבל “סבתא”) , וקיבלתם תא מטען מצומצם ולא ממש שימושי למשפחה. נציין לטובה את מדף האחסון מתחת לכיסוי הלבד תחתיו מאוחסנים לא מעט דברים, כמו ערכת ניפוח, משולש וכבל טעינה.

המראה של ה-Tang איך נאמר זאת, די “סיני”. שלא תבינו אותי לא נכון, הוא יפה ומעוצב, ובעל מראה דינאמי, אבל לא משהו שיגרום לנו לסובב את הראש יותר מפעמיים ברחוב. ה”גריל” האימתני בחזית משובץ ריבועי כסף-שחורים, יש פס כרום כסוף שחוצה לרוחבו, החל ממעל פנסי ה-LED, למרכז הגריל ועד לסמל הרכב (עיגול פשוט עם אותיות BYD).

כונסי האוויר ובתי נורות הערפל מוסיפים מראה קשוח לחלק התחתון של פגוש הרכב, ושוב, לא משהו שלא ראינו עד היום. מאחור, המראה משתפר במעט, כאשר המשפט המלא Build Your Dream מתנוסס במלוא הדרו, תחת פסי תאורה אחוריים, החוצים לרוחבו, וכיתוב EV, המזכיר לנו שמדובר ברכב ש-נע על טהרת החשמל. לאורכו יש גם לא מעט פסי כרום המשווים מראה של גג “מרחף”. 

שני דברים שכן מושכים את העין הם חישוקי הסגסוגת השחורים בגודל 22″, מאחוריהם נמצאים בלמי דיסק מחוררים(!) לקירור פנימי של Brembo עם קליפר אדומים. בכל זאת, מדובר ברכב גדול וכבד, במשקל 2,490 ק”ג, בעל הנעה כפולה, הספק  מירבי של 518 כ”ס, ותאוצה מ-0-100 קמ”ש בכ-4.6 שניות. צריך פה “חתיכת בלמים”.

אם במנוע חשמלי עסקינן, אז יש פה שני מנועים חשמליים על כל ציר, כאשר ההנעה הקדמית, בעלת הספק של 245 כ”ס וההנעה האחורית עם הספק של 272 כ”ס, יחד הם מספקים מומנט מרשים של כ-68 קג”מ. אם רק היה אפשר לחבר וו גרירה.  BYD, שמהווה יצרנית סוללות עבור מרבית כלי הרכב החשמליים, הטמיעה כאן סוללת להבים עם קיבולת סוללה של 86.4 קוט”ש/שעה שמספקת טווח נסיעה בתקן WLTP עד כ-400 ק”מ.

פתיחת הדלת הכבדה למדי, יש לציין, פותחת פתח לתא עשיר, אם כי לא ייחודי כמו באח הקטן, Atto3. אין פה את היחודיות שיש בAtto3 כמו תאי המיתרים בדלתות או ידיות פתיחת הדלת השבלוליות, ובכלל, אין פה איזה מעוף או פיצ’רים מלהיבים שפוגשים ב-BYD Atto3. מדובר פה באח בוגר ומעודן יותר. 

מה כן יש פה? מראה יוקרתי בגדול, שלרוב נפגוש בכלי רכב יקרים פי כמה. אם במראה המושבים, עם הריקליינרים הנשלפים, דפנות הדלת וההגה מחופי עור בצבע קרם-מדברי שקיבלנו ברכב המבחן, פסי לד מהממים בתאורת האווירה המתפרסים במספר קווים לאורך הדשבורד, ונותנים מראה חללי לתא, בעיקר בלילה. לוח מחוונים דיגיטלי בגודל 12.3″ ובמרכז הרכב מסך מגע גדול, 12.8″ שאותו דווקא כן פגשנו ב-Atto3, עם אותו קונץ-פטנט: הוא מסתובב ונותן אפשרות לעבוד בו בתצורה אנכית (כמו טאבלט) או אופקית. 

מעל המראה ישנה גם מצלמה קטנה שמאפשרת צילום סלפי והעברתו לרשתות החברתיות, ופתחי מיזוג ייחודיים שמוסיפים למראה העשיר. איכות ההרכבה והחומרים טובה, וכמעט ולא מצאנו פלסטיקה זולה. הקונסולה המרכזית מעוצבת גם כן, עם תא אחסון גדול תחת משענת היד המפוצלת. המושבים (חשמליים ובעלי חימום ואוורור), תומכים וגדולים, אך סף הטעינה לרכב גבוה, מה שאומר שייתכן ואנשים גבוהים מהממוצע יתקשו להיכנס ולצאת, מבלי להתכופף תחת קורת הכניסה.

מאחור, המושבים הרגישו טוב, ויש גם פתחי מיזוג לאחור שחשובים מאוד במדינה ים תיכונית, מעל חלון זכוכית ענק שהכניס קצת אור לחלל האחורי. הרצפה שטוחה, מה שמוסיף לנוחות ושימושיות מאחור. מרווח הברכיים למושב הקדמי טוב וגם גבוהים ירגישו כאן בנוח. קיפול המושב האמצעי מוביל לשורה השלישית, שכצפוי, ברכבי 5+2 צפופים ומתאימים לילדים בלבד, ולראיה, תאים ייעודיים לבקבוקי מים, בכל צד. תא המטען המצומצם ניתן לקיפול במידה ואין בו שימוש, מה שיגדיל את נפח תא ה-מטען לנפח של 940 ליטר, שזה כבר נפח מכובד. דלת תא המטען אגב, נפתחת חשמלית ומהשלט.

אחרי שבוע קשוח ואינטנסיבי, בו אני נדרש בעבודה להפיק לא מעט דו”חות, סיכומי רבעון, ושעות נוספות, אני סוגר מלון באילת עבור המשפחה. הילדים מביאים מזוודה אחת, אנחנו עוד מזוודה. מספיק לנו. הילדים מתלהבים כהרגלם מהשורה השלישית, ולכן, על אף גודל תא המטען, אנו משתמשים במושב אחד בשורה השלישית עבור הילד, ומושב אחד מקופל לצורך טעינת 2 המזוודות. אני רואה מבט מודאג בפניה של אשתי, ומבין שהיא כבר מחשבת בראש איך יכנסו כל הקניות המתוכננות שלה באילת.

אנחנו יוצאים לדרך כאשר בלוח השעונים טווח סוללה של 400 ק”מ. המרחק מראש העין, מקום מושבנו לאילת הוא כ-340 ק”מ, מה שאומר שנדרש לבצע עצירת טעינה אחת בדרך. אני לא לוקח סיכון, בטח לא עם משפחה איתי. חגירת הילד במושב השלישי, בשל מיקום בתי החגורה הופכת למשימה מסורבלת, אך בסופה, אנו מניעים ויוצאים לדרך. ה-BYD Tang יוצא חרישי לדרך, והמראה של תא הנוסעים עם תאורת האווירה בשעות אחר הצהריים המאוחרות פשוט מרהיב. מערכת הסאונד של DIRAC מפיקה צליל טוב על כל 12 הרמקולים ברכב. חווייה.בעליה לכביש 6 אני מחזיק את ההגה ביד אחת, ומערכות הבטיחות של הרכב לא אוהבות את זה, ומתחילות להתריע שאחזיק את ההגה. יש פה שלל מערכות בטיחות מתקדמות שנסיעות ארוכות הן זמן מצויין לבדוק אותן: 

בקרת השיוט האדפטיבית מעולה ומאיטה אף בעיקולים חדים, ומערכת ההתראה ושמירת נתיב ידעה להחזיק את ה-Tang הגדול במרכז נתיב גם במהירויות גבוהות. למרות שמתחילת הנסיעה נסענו במצב ECO, ובמצב רגנרציה גבוה, Large, ובמהירות שיוט של 110 קמ”ש, מרביתה בעזרת בקרת שיוט, אני מגיע לצומת דבירה עם טווח של 275 ק”מ, כשהמרחק לאילת הוא כ-258 ק”מ. ריסקי מדי. זמן טוב לעצור לטעינה מלאה בצומת דבירה, שכללה גם התרעננות קלה לשאר נוסעי הרכב, ואנו ממשיכים.

אחרי כשעתיים וחצי אנו מגיעים לאילת עם 21% סוללה וכ-85 ק”מ טווח נסיעה, אחרי שהבלימות בירידות מנאות סמדר עד צומת קטורה הוסיפו עוד 10% לסוללה. חשוב לציין שהנסיעה הייתה רגועה, בחלקה, במיוחד בכביש 40, נסעתי במהירות 80 קמ”ש ואף פחות. כלומר, למרות הצהרה על טווח של 400 ק”מ, הסוללה לא החזיקה נסיעה לטווח של 340 ק”מ, לא משהו שהייתי מצפה מרכב שיוצר על ידי חברה לייצור סוללות לכלי רכב במקור.

נקודה נוספת היא שב-BYD Tang אתה תלוי בעמדות DC. הטעינה ב-AC היא חד פאזית, ובמקרה הטוב, אם החשמל בבית תקין ויש מספיק אמפרז’, תגיעו ל-6.5kw בשיא.

אני מגיע למלון באילת ומתברר בכלל שאין עמדות טעינה. ישראל עדיין לא מוכנה לכלי רכב חשמליים. כמה לא מוכנה? את זה גילינו בדרך חזרה. ואכן, אחרי סופ”ש מרענן, שכלל גם לא מעט קניות, אנו מוותרים על השורה השלישית, ושמחים להווכח ששלושת הילדים, שכוללים גם נער מתבגר, נכנסים בנוחות בשורה השנייה מאחור. תא המטען כאמור צומח וכולם מרוצים. הכל נכנס. 

כבר ב-5 קמ”ש מקבלים התראה על נוסע לא חגור, שזה אולי מעט מציק, אך איך אומרים? Better be safe than sorry.
הרכב טעון במלואו ואף מעט יותר מהצהרת היצרן, ועומד על 420 ק”מ. אנו יוצאים שוב לדרך, רק שהפעם אנחנו גם עמוסים לעייפה, וגם לא מעט עליות לפנינו בחזור. 

יוצאים לדרך. קשה לפספס ביציאה מאילת את שורת תחנות הדלק המיושנות משמאל, ולא לתהות ולקוות, שעם המעבר לעולם חשמלי אמיתי, לפחות יעלם הכיעור האורבני הזה.

אני בונה את המסלול חזרה לפי תחנות טעינה בצוקים ודימונה ומשם לבאר שבע. ואכן, לא טעיתי, למרות נסיעה רגועה, הסוללה נאכלה בקצב מהיר. אני עוצר בצוקים, אך עמדת הטעינה לא תקינה. בדימונה כנ”ל, ובעמדות של חברות טעינה אחרות יש תור. הילדים עייפים ואני מוותר וממשיך לבאר שבע. למרות שהטווח מאילת לבאר שבע הוא כ-245 ק”מ, ואנחנו עם טווח סוללה של 420 ק”מ. הגענו עם 41 ק”מ טווח, ו-11% סוללה בלבד. ההפרש בין הטווח המוצהר לטווח במציאות רחוק. טעינה בבאר שבע, חילוץ עצמות ואנו ממשיכים למרכז. הגענו הביתה, באיחור של שעה, בשל העצירה לטעינות.

למחרת, אני לוקח את ה-Tang לבד, לנהיגה קצת יותר אגרסיבית. ומתחיל ישר “לשחק” במצבי הנהיגה. מצב Sport הופך את ה-Tang לטיל בליסטי. אמנם כל לחיצה על הדוושה מורידה 7 ק”מ מהטווח, אבל עכשיו אני מבין למה השקיעו כ”כ בבלמים ספורטיביים. כביש נטוש באזור השומרון, הופך למסלול המראה, לא פחות, עם ה-Tang, כשכל ה-518 כ”ס באים לידי ביטוי בלחיצה עמוקה על הדוושה, ומביאים את ה-Tang מעמידה ל-100 קמ”ש בעשירית שניה יותר מה-4.6 שניות המוצהרים. המתלים עובדים מצוין, והרכב יודע להיכנס ולצאת עם החרטום בצורה מעולה בעיקולים במהירות גבוהה, כאילו שכח שהוא רכב פנאי גבוה. יש פה חווית נהיגה שונה לחלוטין ממה שהכרתי ביומיים הראשונים, ואני מתחיל להצטער שגיליתי זאת רק בשעות האחרונות למבחן.

סיכום

קצרה היריעה מלפרט את העושר שמכיל דגם ה-Tang מבחינת אבזור ומערכות בטיחות, אבזור שלא נופל מרכבי יוקרה. למעשה, הייתי אומר שעושים ל-BYD Tang עוול עם ציון בטיחות 5 בלבד, בשל העדר מערכת התראה על שכחת ילדים או בלימה אוטונומית בנסיעה לאחור. גם האבזור הרב ברמת הגימור היחידה הנמכרת, כאמור שופע ומכובד. 

הנסיעה ב-Tang נעימה ואיכותית, ובמצב ספורט הוא רכב 7 מקומות יחיד במינו. אמנם אין יותר מידי רכבי 7 מקומות חשמליים המשווקים בישראל נכון לכתיבת המבחן, ועדיין, באיכות הנהיגה וההתנהגות הספורטיבית הוא עולה למשל על המקסוס יוניק 6, שהוא, איך לומר, מיניוואן משעמם למדי לעומתו.

טווח הסוללה האמיתי, למרות נסיעה רגועה, רחוק מאד מהמוצהר. ולפני שתגידו שהוא היה עמוס בנוסעים, אז בשביל מה כל שבעת המקומות, אם כך? מחירו של ה-Tang לרמת גימור אחת בלבד (אך מאובזרת מאוד) הוא 316,000 ש”ח. מחיר גבוה, אם כי, תקבלו פה במחיר הזה רכב פנאי חשמלי מלא, עם יכולות ספורטיביות מדהימות, לצד יכולת להעמיס שבעה נוסעים ביום יום, בתא מאובזר ועשיר. אין ספק שמדובר בשחקן חשוב בפלח הקטנטן של רכבי הפנאי החשמליים בארץ, בעלי שבעה מקומות.

BYD בישראל: מותג חשמלי חדש משווק 3 דגמים מ-156,600 שקלים

גלריה BYD TANG