טור: הגשמתי חלום קניתי רכב אספנות – הסיפור של אורן

Print this page
Email this to someoneTweet about this on TwitterShare on Facebook

 

טור: הגשמתי חלום קניתי רכב אספנות – הסיפור של אורן

 

כתב: אורן אנצ’ו

 

שנים שביקשתי מאשתי, בתור זו שמנהלת את החשבונות של הבית:

“אני חייב רכב אספנות”

התשובה בדר”כ הייתה זהה: אתה לא נורמלי, 3 ילדים קטנים (תאומות בנות 4 ו צדיק בן 7) משכנתא גנים קניות… לא יקרה!.

וזה לא שאין מכוניות בבית, 2 כלי רכב חדשים יחסית, ועוד אופנוע 50 סמ”ק שממתין לשיפוץ, 

(שבינינו די מיותר אבל לא מסוגל למכור אותו).

לא ויתרתי “זה לנשמה שלי, צעצוע, מה אכפת לך”?

לבסוף, לאחר דין ודברים, הוחלט שהיא מפרגנת לי רכב אספנות ב-250 שקלים.

זו לא טעות כתיב, 250 שקלים, לא לחודש, בסה”כ – 250 שקלים .

איזה רכב תקנה ב-250 ש”ח… 

אתה יודע מה, אם תפסיק לעשן (2 קופסאות ביום), אני אפרגן לך סכום יותר נורמלי, אבל כרגע תשכח מזה, ואולי גם תזיז את האופנוע מהחנייה? אתה לא חושב זה מפריע??

איך אני אפסיק לעשן? אני עם סיגריה כל הזמן, מרגע שפותח את העינים ועד שהולך לישון.

…ואז זה הגיע, לא שלא ציפיתי, הרי זה היה ברור שזה יגיע מתישהו, לאור ההתנהלות שלי…

“אתה חולה”

וואו, עוד לא בן 40, איך אוכלים את זה עכשיו?

ניתוח … כימותרפיה… ואני צל של עצמי…

אבל לעשן הפסקתי.

 

אהבה באה בכל מיני צורות. אורן, הילדים, והחיפושית

 

רכב אספנות!!!!

מיד, כשהתחלתי לחזור לעצמי, התחילו החיפושים. החלטתי על חיפושית, ומצאתי אחת נחמדה, שנת 73, מנוע 1200, מוזנחת מעט, אבל המחיר היה מתאים, אז קניתי אותה.

האוטו מצחיק, לא שימושי ואיטי לאללה, מה גם שאין מזגן ודי חם עכשיו

הדוושות הפוכות (מהרצפה כלפי מעלה), ובכלל, כל ההתנהלות עם האוטו בתנועה צפופה די מזכירה ספורט אתגרי .

אבל החיוך… החיוך לא יורד מהפנים 

ההגה מגיב כמו בקארטינג, רעש המנוע, מקורר האוויר פועם לך בעצמות, ודוושת הגז שמרגישה כאילו הרגל מחוברת ישירות לקרבורטור, וריח הדלק והשמן הנישא באוויר גורמים לחוויה אדירה וכיפית, שלא ניתן למצוא במכוניות בימינו.

אתה נוסע בתנועה בין אוסף הקופסאות הממוזגות והמבודדות, ואין אחד שאדיש לרכב, בין אם זה בחיוך, בצפצוף או שאלה – אם אני מוכר, לא שאני מחפש את זה, אני טיפוס די מופנם בסה”כ, אבל הצורה הכללית של החיפושית הישנה בולטת בכביש.

האוטו לא מאיץ מעבר ל-110 קמ”ש, זה די הלימיט שלו, וגם זה לוקח חצי שעה. הבלמים לא משאירים לך הרבה ברירה, אלא לשמור הרבה מרחק מהרכב לפניך (תופי בלימה ישנים מקדימה ואחורה), והרדיו, צריך הרבה ווליום כדי להישמע עם כל ההמולה מסביב.

אין מערכות בטיחות בכלל, הצמיגים של אופניים, והחשמל צריך להיות מנוהל (דינמו לא אלטרנטור).

אם אתה בפקק הרבה זמן עם אורות + מערכת + מאוורר, אתה תניע בדחיפה בפעם הבאה.

שגם זה חוויה בפני עצמה, אבל נשמור את זה לפעם אחרת

בנוסף, צץ לו תחביב נוסף, של הזמנת ברגים\מנורות\מדבקות מאלי אקספרס\איביי

מה שגורם לאישתי לשאול “למה זה כל כך דחוף להזמין מנורה ב-3 שח ב-11 בלילה”?

לך תסביר…

 

שים דלק וסע, פולקסווגן חיפושית מודל 73 אספנות

 

האחזקה של החיפושית זולה, היא לא מתקלקלת יותר מידי, אין מה שיתקלקל

המשפט “שים דלק וסע” נכתב על עליה, וזה באמת ככה

האוטו מניע בנגיעה ונוסע, וגם הביטוח והטסט זולים מאד.

ולסיכום, כיף אמיתי, לא יקר מידי, חוויה גם לילדים, וגורם לחיוך בפנים, ובלב, בכל פעם שמניעים אותו.

מאחל לכל אחד שיפרגן לעצמו אהבה כזו, כי חיים פעם אחת.

שנהיה בריאים.

אורן.

עוד כתבות בנושא – אנשים ומכוניות
כתבות בנושא חולות הגה

follow and like
fb-share-icon0

4 Replies to “טור: הגשמתי חלום קניתי רכב אספנות – הסיפור של אורן”

  1. כתבה מאוד מעניינת ויפה.
    אשמח לקרוא את הטור שלך כל פעם

  2. עוררת נוסטלגיה
    אה החיפושית 69
    שהיתה לי…
    (אחרי הסוסיתא קוביה 61)

    סע בדרכים ישרות חבר
    בריאות ונחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

five + 18 =