מה אומר החוק על התעסקות במערכת הניווט ווייז בטלפון הנייד?

Print this page
Email this to someoneTweet about this on TwitterShare on Facebook

בית הדין הצבאי קבע: מותר לגעת בטלפון נגיעה רגעית כשהוא נמצא במצב ניווט

 

מה אומר החוק על התעסקות במערכת הניווט ווייז בטלפון הנייד?

 

משטרת ישראל משקיעה מאמצים רבים באכיפה של עבירת שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה, ובצדק, כי שימוש כזה מהווה היסח דעת בנהיגה ועלול לסכן את המשתמשים בדרך. הבעיה היא שלעיתים השוטרים אוכפים פעולות שלא מהוות סיכון בטיחותי. 

בסוף השנה הקודמת ניתן פסק דין בבית הדין הצבאי, שעסק בשאלה האם מותר להוריד יד מהגה כדי לגעת בטלפון נגיעה רגעית בזמן נהיגה, כשהוא במצב ניווט. כל זאת, כמובן, כשהטלפון מותקן ברכב ומוצמד במתקן הצמדה על פי החוק. 

סיפור המקרה

כנגד קצינה בצה”ל הוגש כתב אישום, לפיו עברה עבירה של אי קיום חובה להחזיק בשתי ידיים בהגה, עבירה לפי תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה. הקצינה נהגה ברכב צבאי בנתיבי איילון, ובסמוך למחלף קיבוץ גלויות השתמשה בידה הימנית כדי לגעת בטלפון הנייד,  שהיה מותקן במתקן הצמדה ללוח השעונים, כל זאת בזמן שהרכב היה בתנועה. 

הקצינה כפרה באשמה, הודתה שנגעה בטלפון הנייד, אך הכחישה שעשתה שימוש בו כטלפון. לדבריה, היא היתה לפני פקק, בוייז קפצה פרסומת, והיא רצתה לסלק אותה כדי לראות לאן לפנות. באותו רגע עבר ליד הרכב שלה שוטר צבאי. לדבריה, המכשיר היה מותקן במתקן ולא מוחזק בידה. זו היתה גם תגובתה הראשונית לשוטר כשזה עצר אותה ורשם לה את הדו”ח. 

התביעה הצבאית טענה ששימוש במכשיר סלולרי הנמצא במתקן עריסה, הכולל מגע יד אדם, מגבש את יסודות העבירה של אי החזקת הגה בשתי ידיים. 

בית הדין הצבאי, מפי כבוד השופט סא”ל מאיר ויגיסר, זיכה את הנאשמת. בית הדין ניתח את תקנה 28 לתקנות התעבורה:

 

  1.   (א)  נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.    

(ב)  (1)   בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –

(א)   לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;

(ב)   לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);

(2)   בתקנת משנה זו –

“דיבורית” – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;

“טלפון” – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.

 

בית הדין פסק:

“תקנה 28(א) מתירה במפורש לנהג להסיר יד אחת מההגה “אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה”. ואכן, במסגרת הנהיגה ברכב, מבצע הנהג פעולות משנה רבות המחייבות אותו להסיר את אחת מידיו מן ההגה. מבנה הרכב מאפשר זאת והמטרה היא לצמצם במידת האפשר את “היסח הדעת” בנהיגה…

… מובן כי המציאות מחייבת איזונים מורכבים וויתורים, על מנת לאפשר את שניתן ולהימנע מגזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה. פעולות כגון: העברת הילוכים ברכב, כיוון אחת מן המראות, הפעלת מצד מגבי השמשות או אף איתות באמצעות פנס האיתות, הן כולן פעולות מותרות שאף הן גורמות להיסח דעת מסוים, הן מתחייבות לשם נהיגה בטוחה.”

בית הדין ציטט פסיקות קודמות של בתי המשפט, שקבעו כי פרשנות החוק הנכונה מתירה להסיר יד אחת מההגה לשם נגיעה קצרה בטלפון המותקן ברכב, לצורך ניתוק או מענה לשיחה. 

בהתייחסות לשימוש במערכת ניווט, קבע בית הדין כי המחוקק התיר לעשות שימוש בתצוגה הנראית לעיני הנהג אך ורק לצורך שימוש במערכת בקרה וניווט. בהתייחס לזה אמר בית הדין:

“מחוקק המשנה התיר לנהג לצפות בתצוגת הניווט על אף שהדבר דורש את הסטת המבט מן הכביש למשך שנייה או שתיים. לטעמי, ניתן להסיק מכך, שהתקנות מתירות גם כל פעולה סבירה, שמטרתה לאפשר ניווט תקין של הרכב, ובתנאי שאין בכך היסח דעת משמעותי מן הנהיגה…

…מובן כי הקלדה היא אסורה כיוון שהיא גורמת להיסח דעת משמעותי ולסיכון בטיחותי. לעומת זאת, ככל שמדובר בנגיעה אחת קלה ואף שתיים בלחצן לשם הפעלתה של מערכת הניווט או לשם הפעלת מערכת הרמקול כדי להכריז על מקום הנסיעה המבוקש – פעולות אלה נכללות לטעמי בגדר השימוש הסביר  במערכת המיועדת לבקרה או לניווט”. 

בית הדין קבע גם כי לטעמו, פעולות הניווט, בשונה מפעולת הטלפון, נמצאת “בגרעין הקשה” של פעולות הקשורות בנהיגה התקינה של הרכב, וכי הדבר נובע מכך שמדובר בפעולה הקשורה בנהיגה, אותן ביקש המחוקק להתיר. פעולות שאינן קשורות בנהיגה, כגון קריאה או שליחת מסרון – אותן המחוקק אוסר במפורש. 

לאור זאת, פסק בית הדין, כי הנאשמת לא עברה עבירה, וכי מותר להסיר יד אחת מההגה לצורך נגיעה אחת או שתיים רגעיות בטלפון, כדי לתפעל את מערכת הניווט בטלפון. 

 

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו”ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. 

דרור כהנוביץ’ הוא עו”ד העוסק בדיני תעבורה במשרד עורכי דין לאה גולדמן, חובב רכב וכותב בבלוג “אב במשרה מלאה“. 

 

מאמרים נוספים בנושא משפט תעבורה:

מה זה רדאר דבורה ואיך להתגונן מפניו?

מה עושים עם דוחות על עבירות שלא אתם ביצעתם?

שימוש בנייד בזמן נהיגה

פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה על ידי קצין משטרה

המרת דוח תעבורה בהתראה (אזהרה לשעבר)

 

follow and like
fb-share-icon0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

five × 1 =