מרבה סוסים מרבה בשמחה? סמארט #1 בראבוס – מבחן דרכים
כמה סוסים לשים לך באוטו? סמארט #1 בראבוס סקירה וחוות דעת
אי שם, בסוף שנות ה-90, חברו להם חברת דיימלר-בנץ, התאגיד ששלט במרצדס וחברת השעונים Swatch ליצור מכונית עירונית קטנה, הם קראו לה Smart. הייתה זו מכונית קטנה, באורך של 2.5 מטר בלבד, בעלת 2 מושבים ומנוע פצפון שנועדה לתנועה עירונית בלבד. אפשר היה לנסוע איתה בכבישים המהירים, אבל החוויה, הייתה בלשון המעטה, פחות ידידותית לנהג ולנוסע. הרכב לא נחל הצלחה מרובה אבל גם לא היה כישלון מוחלט. כדי לשפר את המצב, סמארט ייצרו גרסה מוארכת, בעלת 4 דלתות המיועדת ל-4 נוסעים, וגם ייצרו מספר גרסאות ספורט וקופה.
פרויקט הסמארט גמגם לו עד כדי כך שבדור השלישי, גרסת ה-4 מושבים פותחה ביחד עם רנו טווינגו והמותג “סמארט” עצמו נרכש חלקית ע”י חברת ג’ילי הסינית. עכשיו, קיבלנו דגם חדש של סמארט, כבר לא קטן בכלל, ליתר דיוק SUV במימדים הדומים דווקא לקיה נירו ויונדאי קונה ועם שם מעניין שעשוי לקרוץ לטיקטוקרים: #1. כן, כן. בסמארט חשבו שהם באינסטגרם והסולמית הזאת, ההאשטאג, יהיה ראוי להיות חלק משם הדגם.
בנוסף, לסמארט 1 יש גם 2 אחיות חורגות מקונצרן ג’ילי, הלא הן, וולוו EX30 וזיקר X.
אחרי שענת, מלכת הכביש בחנה את גרסת הפרימיום של סמארט 1 (תסלחו לי, אני משמיט את ההאשטאג מכאן ועד לסוף הכתבה), אני בחנתי בחנתי את גרסת “הקצה”, הבראבוס של סמארט 1 כי כמו שאומרים, עוד כסף ועוד כוח לא יכולים להזיק. ואני שואל, האמנם?
מה זה בראבוס?
בראבוס זאת סדנה גרמנית שמתמחה בשיפור ובנייה של מכוניות, בדגש על מרצדס וסמארט. העבודה של בראבוס מתחלקת ל-2. עבור מרצדס, המכוניות עוברות טיפול ע”י בראבוס, ולרוב זוכות לשיפורי כוח ונראות. עבור סמארט, בלשון המעטה, מדובר בעיקר במיתוג ואיפור. אפילו בדף האינטרנט של בראבוס, דגמי מרצדס מוגדרים תחת קטגוריית “Cars”, המכוניות שהם מייצרים ודגמי סמארט ממוקמים תחת קטגוריית “Collaborations”. כלומר, מדובר בשיתוף פעולה ולא דגם בראבוס במלוא העוצמה. תרתי משמע.
זה לא שיתוף הפעולה הראשון של סמארט ובראבוס. בעבר, הסמארט הקטנה, זאת שהייתה באורך של 2.5 (או קצת יותר) מטר זכתה לטיפול של בראבוס, שהוסיף לה כמה סוסים בודדים לאורווה הקטנה שלה.
הפעם, סמארט 1 בראבוס זוכה לתגי “בראבוס”, כמה פסי קישוט אדומים, תא נוסעים באווירת בראבוס, שנחזור אליו בהמשך, ומנוע המפיק 428 כ”ס ו-59.5 קג”מ. בדיקה בסיסית מול האחיות מבית, וולוו EX30 וזיקר, מגלה כי מדובר במנוע זהה לחלוטין, ומכל הבראבוס הזה, נשארנו רק עם עיצוב.
לצבוע באדום?
הסמארט הרגילה נראית ייחודית, אבל לטובה. אני לא יודע איך אפשר לתאר אותה, אבל בין שלל החשמליות שצצות בכל פינה, הסמארט היא המכונית הכי מוזרה שראיתי. היא “עוברת בעין”. בראבוס דווקא בפן העיצובי עשו עבודה טובה – עם גג אדום, קליפרים אדומים, מסגרות אדומות לפתחי האוורור, ועוד קצת חצאיות ופסי קישוט אדומים, שמוסיפים קצת “אגרסיביות” למראה המחויך של גרסאות הבסיס. תגים קטנים של Brabus בפגושים ובספי הדלתות האחוריות מדגישים עוד יותר, שזאת אינה גרסה רגילה. הדבר היחיד שלא היה ברור לי הוא מהות “פתחי האוורור” המזויפים ליד הסמל הקדמי. הן אטומות לגמרי ובעיני, הורסות קצת את קווי העיצוב החלקים. אסכם ואומר שמבחינה עיצובית – הכל מעולה, אפילו עוברי אורח צפרו והניפו אגודל כאות הערכה.
החברים מבראבוס לא פספסו הזדמנות גם לצבוע את תא הנוסעים באדום. העיצוב הבסיסי מעט פלסטיקי ומצועצע עם הפרדה בין הנהג לנוסע. מאידך, בראבוס דאגו לתקרה שחורה, חגורות אדומות, תפרים אדומים במושבים ובהגה. המושב עצמו כולל הרבה אלמנטים אדומים וכמובן, אסור לשכוח את משענות הראש, עם מסגרות פלסטיק אדומות כמובן. על משענות הראש וההגה ניתן למצוא גם לוגו של בראבוס. החישוק החיצוני של גלגל ההגה עטוף באלקנטרה וכולל תפרים אדומים ולוגו מחייב של בראבוס.
מחלקת העיצוב לא דילגה על שום פרט, תגים ועיטורים. אין לי טענות. ככה הופכים חשמלית תמימה למאיימת.
שננהג?
נקודת המוצא של סמארט מבטיחה רבות. תווית “Brabus” על כל רכב עושה חשק לנהוג בו. דף הנתונים מציג 428 כוחות סוס, 59.5 קג”מ של מומנט שמשגרים את ה-1 מעמידה ל-100 קמ”ש ב-3.9 שניות. על פניו, יש למה לצפות.
אז הציפיות בשמיים. אני בהאשטאג 1, היא מאיצה כמו מטורפת, מד הקמ”שים עולה במהירות ובאמת, אין שום האצה שמקשה עליה. אבל, כמו שכל מעריץ של ספיידרמן או משפר מכוניות מתחיל יודע, עם כוח גדול באה אחריות גדולה. כאן, בראבוס הבריזו מהחגיגה ובסמארט כנראה לא הכירו את הפתגם, או את הבסיס של חוקי שיפורי הרכב. הרכב בבסיסו כבד מאוד, כמעט 2 טונות. השלדה, מערכות הבלימה, מערכת ההיגוי ומכלול המתלים לא עברו חיזוקים והתאמות לכל הכוח והמשקל הזה, לפחות לא ברמה מספקת.
כשמתחילים לנהוג, סמארט #1 כאמור מאיצה בטירוף, אבל כשהכביש המהיר נגמר ועוברים לכבישי הנהיגה הצדדיים, מתחילים להרגיש את המשקל של הסמארט. המרכב והמשקל הגבוהים יוצרים תחושה של חוסר ביטחון בפניות. בנוסף, הסמארט סובלת מתת היגוי מוחשי מאוד וקושי להעביר לכביש את הכוח הרב בפיתולים. כך, בפועל, יצא לסמארט רכב חד ממדי. מאיץ כמו מטורף אבל לא פונה. חבל.
אז איך לנסוע בזה? או למי הסמארט #1 מתאימה?
אחלה, ממש בסדר, אין שום טענות. אם בסעיף הנהיגה חטפנו סטירה מצלצלת, בחיי היומיום הסמארט ממש בסדר. מושבים נוחים, תא מטען סביר, תא קירור קטן בין המושבים, מספיק פתחי מזגן. אפשר לחיות יופי עם הסמארט הזו.
בזמן המבחן חבר התחתן. אני תמיד אעדיף לנהוג על פני לשתות אז התנדבתי להיות הנהג התורן. החברים שהצטרפו אליי לנסיעה היו גבוהים וגדולים, ואף אחד מהם לא התלונן על מקום או מרווח ראש. היה מספיק מקום לנוסעים. הרצפה השטוחה מאחור גם מאפשרת ישיבה של 3 נוסעים בוגרים. קצת אינטימי אבל לגמרי בסדר. אפשר גם למקם 2 מושבי ילדים בקלות על הספסל האחורי. לשלילה אציין את המרחב המצומצם לברכי היושבים מלפנים. הקונסולה המרכזית שממשיכה אל משענות היד תופסת נפח רב ויוצרת תחושה סגורה מידי.
הנסיעה עצמה נוחה מאוד. המתלים קשיחים והצמיגים בחתך נמוך: 235/45R19 מאפשרים שיכוך מהמורות ופגעי כביש בלי לגרום לתחושה מעייפת.
זמן סיכומים
המבחן התחיל בהתלהבות גדולה שלי. מאוד אהבתי את העיצוב, הגאדג’טים הקטנים ומערכת הקול והמולטימדיה. גם תגובות דוושת החשמל (כי כבר אי אפשר לקרוא לזה דוושת גז) מרשימות בהחלט. בהתנהלות בפקקי גוש דן הסמארט 1 עושה עבודה יפה. גם בתסריט סוריאליסטי בו אין פקקים הסמארט היא בת לוויה מוצלחת מאוד.
לחובת הסמארט עומדים 2 דברים: הראשון הוא תגיות “בראבוס” והשני הוא הכוח המוגזם של המנוע. 2 הנתונים האלה יוצרים ציפייה למכונת נהיגה, כאשר בפועל מקבלים רכב מהיר אבל רחוק מלהיות ספורטיבי או מספק.
דווקא רמת האבזור הבינונית/אמצעית, Premium תספק מענה טוב והגיוני יותר ללקוח, במחיר של 210,000 שקל לעומת 240,000 שקלים.
0