רכב צמוד: יום בחיי עם מיצובישי אקליפס קרוס

Print this page
Email this to someoneTweet about this on TwitterShare on Facebook

רכב צמוד: יום בחיי עם מיצובישי אקליפס קרוס

רכב צמוד: יום בחיי עם מיצובישי אקליפס קרוס

5 שבועות מאחורינו. מיצובישי אקליפס קרוס הגיעה אלי לטובת התרשמות ארוכת טווח, חודשיים בסך הכל, כדי שאוכל לסקור אותה באופן מלא. לעבור חלק חלק על סך מרכיביה ולהבין את החוזקות שלה וגם את הצדדים הפחות חזקים.

המיצובישי אקליפס קרוס התגלתה כמכונית נוחה ופרקטית מאד ליום יום. משרתת משפחה של 3 נפשות בסך הכל, בלי עגלות ומטלטלין מעולם התינוקות, אבל עושים קניות פעם בשבוע. מעבירים קרטון או שניים פעם ב… ובמושב האחורי קשור כיסא בטיחות גדול ומכובד, וילד בן 4 שזוכה להרבה מקום לרגליים ולראש.

מרווח הפנים של האקליפס קרוס הוא למשפחה בת 4-5 נפשות, אנחנו כמשפחה של 3 נפשות מרגישים את המרווח הגדול, ונהנים מהפריווילגיה לזרוק תיק פה, מטריה שם ושקיות שמצטופפות להן מהיום יום, מבלי להרגיש כל חוסר במקום.

מרווח פנים גדול למשפחה של 4-5 נפשות. מיצובישי אקליפס קרוס

ומה לגבי הביצועים?

הקדשתי כתבה אחת למערכת ההנעה באקליפס קרוס, וצריך להדגיש ולכתוב שהמנוע במיצובישי הזו הוא לחלוטין גולת הכותרת. כן, גם העיצוב הייחודי והמושך, שצריך לסייג ולומר, הדעות חלוקות לגביו – בעיני חלק הוא מושך ויפהפה ובעיניי אחרים הוא מוזר וחייזרי. אך לגבי הדינאמיות של הרכב אין עוררין.

השילוב בין המנוע 1.5 ליטר טורבו לתיבת ההילוכים יוצר רכב מהנה מאד להאצה ונהיגה ביום יום, במהירות שפויה. 

גם אם הרכב הזה נראה מעט ספורטיבי, ועושה לכם חשק לתת גז ולקחת פניות בצורה פראית, דעו וזכרו כי זהו עדיין קרוסאובר, הוא גבוה יותר מרכב משפחתי, ספורטיבי ככל שיהיה, המתלים שלו מכויילים לשבילים ולכביש גם יחד, וככזה, אי אפשר באמת לנסות ולנסוע איתו בצורה ספורטיבית.

ההגה, המתלים, המרכב, כל אלו יאותתו לכם שאתם לא ברכב הנכון להתפרע. 

מנוע 1.5 ליטר טורבו דינאמי מאד ומהנה לנהיגה

יום בהיר אחד, לפני כמה ימים למעשה, היה יום שמשי נהדר, מצב הרוח היה מרומם, והיו לי כמה סידורים דווקא בתוך העיר. לא יצא לי לעשות עדיין סדרת נסיעות בתוך העיר, כי גרתי בדרום, בערד. ועכשיו במרכז הארץ יצא לי לחוות נסיעות קצת שונות ביום יום. המיצובישי אקליפס קרוס גרם ליום סידורים כבד לעבור בכיף. ההאצות, הנסיעה הנמרצת, הבלימות התכופות בתוך העיר, הכל עבר חלק. בהמתנה מול הרמזורים, המוזיקה ברדיו ניגנה ומתחה את החיוך על הפנים עוד יותר.

הקניות נערמו בתא המטען, החניות היו קלות ופשוטות, הפנגו עבד שעות נוספות, והייתה זרימה טובה שאולי עם רכב אחרי לא הייתה מורגשת כלל.

שני דברים קטנים אך רצוי לכתוב אותם, יש שני פתחי USB ברכב, אחד, מצד שמאל הקשור למערכת המולטימדיה, והשני, מימין, בו ניתן להטעין את הנייד שלכם, והטעינה היא טובה ומהירה. שנית, עדיין לא חם מדי, ולכן, מושבי העור השחורים עדיין לא מתחממים ונוחים בנסיעה. רוב מבחן הדרכים, חימום המושבים אף עבד, עד לא מזמן למען האמת.

צריכת הדלק נותרה כשהייתה, ממוצעת ולא מייצגת את הכלל – הנהיגה שלי נמרצת, שלא לומר מטורללת לעתים, ונתון הצריכה עומד על 13 קילומטר לליטר.

עוד 3 שבועות אומרים שלום.

follow and like
fb-share-icon0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

17 + 17 =